דַּף יוֹמִי · בְּכוֹרוֹת · דַּף ס׳

לֹא יֹאמַר:

He may not say:

ער מעג ניט זאגן:

לֹא יֹאמַר: אינו רשאי לומר:

אֶבְרוֹר עֲשָׂרָה וְאֶטּוֹל מֵהֶן אֶחָד וְהַשְּׁאָר פְּטוּרִים,

“I will select ten animals from the flock and take one of them as animal tithe and the remainder of the flock will be exempt” from tithes.

״איך וועל אויסקלייבן צען בהמות פון דער טשערעדע און נעמען איינע פון זיי פאר מעשר בהמה, און די איבעריגע פון דער טשערעדע זאלן זיין פטור״ פון מעשר.

אֶבְרוֹר עֲשָׂרָה בהמות מן הצאן וְאֶטּוֹל מֵהֶן אֶחָד לשם מעשר בהמה, וְהַשְּׁאָר של הצאן פְּטוּרִים מן המעשר.

אֶלָּא כּוֹנְסָן לַדִּיר, וּמוֹצִיא עֲשָׂרָה, וְנוֹטֵל מֵהֶן אֶחָד,

Rather, he must gather them into the pen, and remove ten of them through the opening, and take one of them as animal tithe,

נאר ער מוז זיי פארזאמלען אין דיר, און ארויספירן צען פון זיי דורכן עפנונג, און נעמען איינע פון זיי פאר מעשר בהמה,

אֶלָּא כּוֹנְסָן לַדִּיר, וּמוֹצִיא עֲשָׂרָה דרך הפתח, וְנוֹטֵל מֵהֶן אֶחָד לשם מעשר,

וְהַשְּׁאָר מִצְטָרְפִין לְגוֹרֶן אַחֵר.

and the rest combine with animals born later for another tithing period.

און די איבעריגע שטעלן זיך צוזאמען מיט בהמות וואס וועלן שפעטער געבוירן ווערן פאר אן אנדערן גורן פון מעשר.

וְהַשְּׁאָר מִצְטָרְפִין עם בהמות שיוולדו לאחר מכן לְגוֹרֶן אַחֵר פירוש לעונת מעשר אחרת.

וְהָתַנְיָא:

The Gemara asks: But isn't it taught in a braisa:

די גמרא פרעגט: איז דען ניט געלערנט געווארן אין א ברייתא:

הגמרא מקשה: וְהָתַנְיָא: והרי שנויה ברייתא:

תִּשְׁעָה עָשָׂר טְלָאִים,

If a person has nineteen lambs,

אז א מענטש האט ניינצן לעמער,

אם היו לו תִּשְׁעָה עָשָׂר טְלָאִים,

לֹא יֹאמַר: אֶבְרוֹר עֲשָׂרָה וְאֶטּוֹל מֵהֶן אֶחָד, וְהַשְּׁאָר פְּטוּרִין,

he may not say: “I will select ten and take one of them as maaser, and the rest are exempt,”

זאל ער ניט זאגן: ״איך וועל אויסקלייבן צען און נעמען איינע פון זיי פאר מעשר, און די איבעריגע זאלן זיין פטור,״

לֹא יֹאמַר: אֶבְרוֹר עֲשָׂרָה וְאֶטּוֹל מֵהֶן אֶחָד, וְהַשְּׁאָר פְּטוּרִין,

אֶלָּא כּוֹנְסָן לַדִּיר, וּמוֹצִיא עֲשָׂרָה וְנוֹטֵל מֵהֶן אֶחָד,

rather he must gather them into the pen, and remove ten and take one of them,

נאר ער מוז זיי פארזאמלען אין דיר, און ארויספירן צען און נעמען איינע פון זיי,

אֶלָּא כּוֹנְסָן לַדִּיר, וּמוֹצִיא עֲשָׂרָה וְנוֹטֵל מֵהֶן אֶחָד,

וְהַשְּׁאָר פְּטוּרִין.

and the remainder are exempt completely from tithing, and do not combine for another tithing season! Why then does our Mishnah say they combine?

און די איבעריגע זענען פטור אינגאנצן פון מעשר, און שטעלן זיך ניט צוזאמען פאר א צווייטן גורן! אמאי זאגט דען אונזער משנה אז זיי שטעלן זיך יא צוזאמען?

וְהַשְּׁאָר פְּטוּרִין לגמרי מן המעשר, ואינם מצטרפים לעונת מעשר אחרת! ואמאי תנן במתניתין דמצטרפין?

תַּרְגְּמַהּ רַב הוּנָא בַּר סְחוֹרָה קַמֵּיהּ דְּרָבָא בְּרִיגְלָא:

Rav Huna bar Sehora explained this braisa before Rava at the time of the festival discourse:

רב הונא בר סחורה האט מסביר געווען די דאזיגע ברייתא פאר רבא בשעת דעם דרשת הרגל:

תַּרְגְּמַהּ רַב הוּנָא בַּר סְחוֹרָה קַמֵּיהּ דְּרָבָא בְּרִיגְלָא: פירש רב הונא בר סחורה לברייתא זו לפני רבא בשעת הדרשה של הרגל:

בְּדִיר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְתָחִים עָסְקִינַן,

We are dealing with a pen that has two openings,

מיר האנדלען דא אין א דיר וואס האט שני פתחים,

בְּדִיר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְתָחִים עָסְקִינַן,

וְיָצְאוּ תִּשְׁעָה בְּפֶתַח זֶה וְתִשְׁעָה בְּפֶתַח זֶה,

and nine lambs went out through this opening, and nine lambs went out through that opening,

און ניין לעמער זענען ארויסגענגאן בפתחה זו און ניין לעמער זענען ארויסגענגאן בפתחה זו,

וְיָצְאוּ תִּשְׁעָה בְּפֶתַח זֶה וְתִשְׁעָה בְּפֶתַח זֶה,

דְּהַאיְךְ חַד חָזֵי לְהָכָא וּלְהָכָא.

so that this last nineteenth lamb remaining inside is fit to combine with the nine here or with the nine there. Since all eighteen animals were part of a count fit to reach ten, all nineteen become exempt.

אזוי דאס דאזיגע ניינצנטע לאם וואס איז איבערגעבליבן אינעווייניג איז ראוי זיך צוזאמנצושטעלן מיט די ניין אהער אדער מיט די ניין אהער. וויבאלד אלע אכצן בהמות זענען געווען חלק פון א מניין וואס איז געווען ראוי צו דערגרייכן צען, ווערן אלע ניינצן פטור.

דְּהַאיְךְ הטלה התשעה עשר שנשאר בפנים חָזֵי לְהָכָא וּלְהָכָא. שראוי להצטרף לתשעה שבפתח זה או לתשעה שבפתח זה. וכיון שכל שמונה עשרה הבהמות היו בכלל מניין הראוי להגיע לעשרה, נפטרו כל התשעה עשר.

וְלִישַׁנֵּי לֵיהּ: כְּגוֹן שֶׁמָּנָה תִּשְׁעָה,

The Gemara asks: And let him answer instead that the braisa speaks of a case where he counted nine lambs,

די גמרא פרעגט: און זאל ער אים ליבערשט ענטפערן אז די ברייתא מיינט א פאל וואס ער האט געציילט ניין לעמער,

הגמרא מקשה: וְלִישַׁנֵּי לֵיהּ: ולתרץ ליה באופן אחר, כְּגוֹן שֶׁמָּנָה תִּשְׁעָה,

וְכִי מְטָא עֲשָׂרָה קָרֵי ״חַד״ מֵרֵישָׁא!

and when he reached the tenth, he called it “one” and began counting from the beginning! So only the nineteenth became the tenth animal counted, exempting the rest.

און ווען ער איז אנגעקומען צום צענטן, האט ער אים גערופן ״איינס״ און אנגעהויבן ציילן פון דאס ניי! מילא נאר דאס ניינצנטע איז געווארן די צענטע בהמה וואס איז געציילט געווארן, און דאס האט פטור געמאכט די איבעריגע.

וְכִי מְטָא עֲשָׂרָה קָרֵי ״חַד״ מֵרֵישָׁא! וכשהגיע לעשירי קרא לו "אחד" והתחיל למנות מחדש! ואם כן רק הטלה התשעה עשר נעשה עשירי במניין ונפטר השאר.

קָסָבַר: עֲשִׂירִי מֵאֵלָיו קָדוֹשׁ.

The Gemara answers: Rav Huna bar Sehora holds that the tenth animal is sanctified automatically, regardless of what name the owner calls it.

די גמרא ענטפערט: רב הונא בר סחורה האלט אז דער עשירי ווערט קדוש מאליו, אן צו ווענדן אין וואסארא נאמען דער בעל הבית רופט אים.

הגמרא מתרצת: רב הונא בר סחורה קָסָבַר: עֲשִׂירִי מֵאֵלָיו קָדוֹשׁ, שאינו תלוי בשם שקורא לו הבעלים.

וְלִישַׁנֵּי לֵיהּ בְּגוֹרֶן, וּמְנָאָן זוּגוֹת זוּגוֹת!

The Gemara asks: And let him answer that it was at the designated time of the tithing period, but he counted them pair by pair! That way the nineteenth lamb became designated as the tenth pair, thereby exempting all.

די גמרא פרעגט: און זאל ער אים ענטפערן אז עס איז געווען בערך דעם גורן, אבער ער האט זיי געציילט פארלווייז? אויף דעם אופן איז דאס ניינצנטע לאם געווארן דאס צענטע פאר, און דאס האט פטור געמאכט אלע איבעריגע.

הגמרא מקשה: וְלִישַׁנֵּי לֵיהּ בְּגוֹרֶן, וּמְנָאָן זוּגוֹת זוּגוֹת! ולתרץ ליה שהיה זה בזמן עונת המעשר, אלא שמנאם זוגות זוגות! ובכך נעשה הטלה התשעה עשר מיועד להיות הזוג העשירי, ונפטרו כולם.

קָסָבַר: עֲשִׂירִי לְמִנְיַן בְּהֵמוֹת הוּא קָדוֹשׁ.

The Gemara answers: He holds that the tenth animal according to the actual count of animals is sanctified, not according to his verbal designation.

די גמרא ענטפערט: ער האלט אז דער עשירי ווערט קדוש ללפי דעם ממשותדיקן מניין פון די בהמות, און ניט לויט זיין ריידעניש.

הגמרא מתרצת: סובר רב הונא בר סחורה דקָסָבַר: עֲשִׂירִי לְמִנְיַן בְּהֵמוֹת הוּא קָדוֹשׁ, לפי מניין הבהמות הממשי ולא לפי קריאת פיו.

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק:

Rav Nachman bar Yitzchak said:

רב נחמן בר יצחק האט געזאגט:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק:

זְכַאי אִימֵּיהּ דְּרַב הוּנָא בַּר סְחוֹרָה, דְּשַׁנִּי לֵיהּ שְׁמַעְתָּא בְּרִיגְלָא כִּשְׁמַעְתֵּיהּ.

Meritorious is the mother of Rav Huna bar Sehora, who explained the halachah before Rava during the festival discourse in accordance with Rava’s own halachic opinion!

זכאי איז די מוטער פון רב הונא בר סחורה, וואס ער האט מסביר געווען די שמעתתא פאר רבא בשעת דעם דרשת הרגל פונקט ווי רבא'ס אייגענע סברה!

זְכַאי אִימֵּיהּ דְּרַב הוּנָא בַּר סְחוֹרָה, דְּשַׁנִּי לֵיהּ שְׁמַעְתָּא בְּרִיגְלָא כִּשְׁמַעְתֵּיהּ. זכאית אמו של רב הונא בר סחורה, שפירש את ההלכה לפני רבא ברגל כסברתו של רבא עצמו!

מַתְנִי׳

MISHNAH:

מתני׳

מַתְנִי׳

יָצְאוּ שְׁנַיִם כְּאַחַת —

If two animals came out as one,

אויב צוויי בהמות זענען ארויסגענגאן כאחד —

יָצְאוּ שְׁנַיִם כְּאַחַת — אם יצאו שתי בהמות מן הדיר בבת אחת,

מוֹנֶה אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנַיִם,

he counts them as two by two.

ציילט ער זיי צוויי ביי צוויי.

מוֹנֶה אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנַיִם,

מְנָאָן אֶחָד —

If he counted them as one,

אויב ער האט זיי געציילט ווי איינס —

ואם מְנָאָן אֶחָד —

תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מְקוּלְקָלִין.

the ninth and the tenth are spoiled in their status.

זענען דער ניינטער און דער צענטער מקולקל.

תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מְקוּלְקָלִין.

קָרָא לַתְּשִׁיעִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָעֲשִׂירִי ״תְּשִׁיעִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״ —

If he called the ninth “tenth”, and the tenth “ninth”, and the eleventh “tenth”,

אויב ער האט גערופן דעם ניינטן ״עשירי״, און דעם צענטן ״תשיעי״, און דעם עלפטן ״עשירי״ —

קָרָא לַתְּשִׁיעִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָעֲשִׂירִי ״תְּשִׁיעִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״ —

שְׁלָשְׁתָּן מְקוּדָּשִׁין:

all three of them are sanctified:

זענען אלע דריי מקודש:

שְׁלָשְׁתָּן מְקוּדָּשִׁין:

הַתְּשִׁיעִי נֶאֱכָל בְּמוּמוֹ,

The ninth is eaten when it receives a blemish;

דער ניינטער ווערט געגעסן ווען ער באקומט א מום;

הַתְּשִׁיעִי נֶאֱכָל בְּמוּמוֹ,

וְהָעֲשִׂירִי מַעֲשֵׂר,

and the tenth is animal tithe;

און דער צענטער איז מעשר;

וְהָעֲשִׂירִי מַעֲשֵׂר,

וְאַחַד עָשָׂר קָרֵב שְׁלָמִים וְעוֹשֶׂה תְּמוּרָה,

and the eleventh is sacrificed as a shelamim offering, and it creates a substitute if exchanged,

און דער עלפטער קרב אלס שלמים און ער מאכט א תמורה אויב ער ווערט געביטן,

וְאַחַד עָשָׂר קָרֵב שְׁלָמִים וְעוֹשֶׂה תְּמוּרָה,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

these are the words of Rabbi Meir.

דאס זענען די דברי רבי מאיר.

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:

Rabbi Yehuda said:

רבי יהודה האט געזאגט:

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:

וְכִי יֵשׁ תְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה?

Is there a substitute that creates another substitute? Since the eleventh is only holy as a substitute for maaser, it cannot make another temurah!

איז דען דא א תמורה וואס מאכט א צווייטע תמורה? וויבאלד דער עלפטער איז נאר קדוש אלס תמורה פון מעשר, קאן ער ניט מאכן נאך א תמורה!

וְכִי יֵשׁ תְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה? וכי תמורה עושה תמורה אחרת? והרי האחד עשר אינו קדוש אלא כתמורה של מעשר, ואם כן אינו עושה תמורה!

אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר:

They said in the name of Rabbi Meir:

מען האט געזאגט משמיה דארבי מאיר:

אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר:

אִילּוּ הָיָה תְּמוּרָה — לֹא הָיָה קָרֵב.

If it were merely a substitute, it would not be offered on the Mizbeach, for a temurah of maaser is not offered. Since it is brought as a shelamim, it creates a temurah.

איבער אז ער וואלט געווען בלויז א תמורה — וואלט ער ניט געקרבט אויפן מזבח, ווארום א תמורה פון מעשר קרבט ניט. אבער אז ער ווערט געבראכט אלס שלמים, מאכט ער יא א תמורה.

אִילּוּ הָיָה תְּמוּרָה — לֹא הָיָה קָרֵב. אילו היה תמורה גמורה, אינו קרב על גבי המזבח, שתמורת מעשר אינה קריבה. וכיון שקרב כשלמים, עושה תמורה.

קָרָא לַתְּשִׁיעִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָעֲשִׂירִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״ —

If he called the ninth “tenth”, and the tenth “tenth”, and the eleventh “tenth”,

אויב ער האט גערופן דעם ניינטן ״עשירי״, און דעם צענטן ״עשירי״, און דעם עלפטן ״עשירי״ —

קָרָא לַתְּשִׁיעִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָעֲשִׂירִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״ —

אֵין אַחַד עָשָׂר מְקוּדָּשׁ.

the eleventh is not sanctified.

איז דער עלפטער ניט מקודש.

אֵין אַחַד עָשָׂר מְקוּדָּשׁ.

זֶה הַכְּלָל:

This is the general rule:

דאס איז דער כלל:

זֶה הַכְּלָל:

כֹּל שֶׁלֹּא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי מִמֶּנּוּ,

Whenever the name “tenth” was not removed from the tenth animal,

איטלעכע מאל וואס עס איז ניט נעקר געווארן דער שם ״עשירי״ פון אים, פון דעם צענטן,

כֹּל שֶׁלֹּא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי מִמֶּנּוּ, כלומר כל זמן שלא נעקר שם עשירי מן הבהמה העשירית,

אֵין אַחַד עָשָׂר מְקוּדָּשׁ.

the eleventh is not sanctified.

איז דער עלפטער ניט מקודש.

אֵין אַחַד עָשָׂר מְקוּדָּשׁ.

גְּמָ׳

GEMARA:

גְּמָ׳

גְּמָ׳

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:

Rabbi Yochanan said:

רבי יוחנן האט געזאגט:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:

מְנָאָן זוּגוֹת זוּגוֹת, קִינְטָרִין קִינְטָרִין —

If he counted them pair by pair, or hundred by hundred,

אויב ער האט זיי געציילט זוגות זוגות, אדער קנטרין קנטרין —

מְנָאָן זוּגוֹת זוּגוֹת, קִינְטָרִין קִינְטָרִין — אם מנה את הבהמות זוגות זוגות, או מאות מאות,

עֲשִׂירִי לְמִנְיָנוֹ הוּא קָדוֹשׁ.

the tenth according to his count is sanctified.

איז דער עשירי לויט זיין מניין מקודש.

עֲשִׂירִי לְמִנְיָנוֹ הוּא קָדוֹשׁ. העשירי לפי מניינו הוא קדוש.

״לְמִנְיָנוֹ״ מַאי?

The Gemara asks: What does “according to his count” mean?

די גמרא פרעגט: מאי ״למנינו״? וואס מיינט ״לויט זיין מניין״?

הגמרא מקשה: ״לְמִנְיָנוֹ״ מַאי? מה פירוש "למניינו"?

רַב מָארִי אָמַר: לַמִּנְיָן שֶׁלּוֹ הוּא קָדוֹשׁ,

Rav Mari said: It is sanctified according to his verbal count, meaning whichever pair he designates as “ten” becomes holy.

רב מארי האט געזאגט: ער איז מקודש לויט זיין מיין מיט די רייד, דהיינו וועלכע פאר ער רופט ״צען״ ווערט קדוש.

רַב מָארִי אָמַר: לַמִּנְיָן שֶׁלּוֹ הוּא קָדוֹשׁ, לפי המניין שהוא מוציא בפיו הוא קדוש, שכל זוג שקורא לו "עשרה" קדוש.

רַב כָּהֲנָא אָמַר: לְמִנְיַן בְּהֵמוֹת הוּא קָדוֹשׁ.

Rav Kahana said: It is sanctified according to the actual count of the animals, so the tenth single animal becomes holy.

רב כהנא האט געזאגט: ער איז מקודש לויט דעם ממשותדיקן מניין פון די בהמות, ממילא די צענטע איינצלנע בהמה ווערט קדוש.

רַב כָּהֲנָא אָמַר: לְמִנְיַן בְּהֵמוֹת הוּא קָדוֹשׁ. לפי מניין הבהמות הממשי הוא קדוש, ונמצא שהבהמה העשירית היחידה היא שמתקדשת.

תְּנַן:

The Gemara challenges: We learned in our Mishnah:

די גמרא ברענגט א קושיא: מיר האבן געלערנט אין אונזער משנה:

הגמרא מותיבה: תְּנַן: תנן במתניתין:

יָצְאוּ שְׁנַיִם כְּאַחַת — מוֹנֶה אוֹתָן שְׁנַיִם שְׁנַיִם.

If two came out as one, he counts them two by two.

אויב צוויי זענען ארויסגענגאן כאחד — ציילט ער זיי צוויי ביי צוויי.

יָצְאוּ שְׁנַיִם כְּאַחַת — מוֹנֶה אוֹתָן שְׁנַיִם שְׁנַיִם.

מְנָאָן אֶחָד — תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מְקוּלְקָלִין.

If he counted them as one, the ninth and tenth are spoiled.

אויב ער האט זיי געציילט ווי איינס — זענען דער ניינטער און דער צענטער מקולקל.

מְנָאָן אֶחָד — תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מְקוּלְקָלִין.

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: לַמִּנְיָן שֶׁלּוֹ הוּא קָדוֹשׁ,

Granted, according to the one who says it is sanctified according to his verbal count,

בשילמא לרווחא למאן דאמר אז ער איז מקודש לויט זיין מיין מיט די רייד,

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: לַמִּנְיָן שֶׁלּוֹ הוּא קָדוֹשׁ, ארווחנא, למאן דאמר דלפי המניין של פיו הוא קדוש,

מִשּׁוּם הָכִי הָווּ תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מְקוּלְקָלִין,

that is why the ninth and tenth are spoiled,

משום הכי זענען דער ניינטער און דער צענטער מקולקל,

מִשּׁוּם הָכִי הָווּ תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מְקוּלְקָלִין, משום הכי הוו התשיעי והעשירי מקולקלין,

וְלָעֲשִׂירִי קָא קָרֵי לֵיהּ ״תְּשִׁיעִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״.

for he called the tenth animal “ninth”, and the eleventh animal “tenth”.

ווארום פאר דעם צענטן בהמה האט ער גערופן ״תשיעי״, און פאר דעם עלפטן בהמה האט ער גערופן ״עשירי״.

וְלָעֲשִׂירִי קָא קָרֵי לֵיהּ ״תְּשִׁיעִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״. שהרי קרא לבהמה העשירית הממשית "תשיעי", ולבהמה האחת עשרה קרא "עשירי".

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: לְמִנְיַן בְּהֵמוֹת הוּא קָדוֹשׁ,

But according to the one who says it is sanctified according to the actual count of animals,

אבער למאן דאמר אז ער איז מקודש לויט דעם ממשותדיקן מניין פון די בהמות,

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: לְמִנְיַן בְּהֵמוֹת הוּא קָדוֹשׁ, אבל למאן דאמר דלפי מניין הבהמות הממשי הוא קדוש,

לַתְּשִׁיעִי ״תְּשִׁיעִי״ קָא קָרֵי לֵיהּ, וְלָעֲשִׂירִי ״עֲשִׂירִי״ קָא קָרֵי לֵיהּ!

he called the ninth animal “ninth”, and he called the tenth animal “tenth”! Why then should they be spoiled?

האט ער דאך פאר דער ניינטער בהמה גערופן ״תשיעי״, און פאר דער צענטער בהמה האט ער גערופן ״עשירי״! אמאי זאלן זיי זיין מקולקל?

לַתְּשִׁיעִי ״תְּשִׁיעִי״ קָא קָרֵי לֵיהּ, וְלָעֲשִׂירִי ״עֲשִׂירִי״ קָא קָרֵי לֵיהּ! והרי לבהמה התשיעית קרא "תשיעי", ולבהמה העשירית קרא "עשירי"! ואמאי מקולקלין?

אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן:

The Gemara answers: Rabbi Yochanan could say to you:

די גמרא ענטפערט: רבי יוחנן קאן דיר זאגן:

הגמרא מתרצת: אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: מצי אמר לך רבי יוחנן:

כִּי אָמֵינָא אֲנָא — הֵיכִי דְּאִיכַּוֵּין לְאַפּוֹקֵי זוּגוֹת זוּגוֹת,

When I stated my rule, it was where he intended to bring them out pair by pair,

איך האב מיינע דיבורים נאר געזאגט וואו ער האט זיך אינטענדירט ארויסצופירן זוגות זוגות,

כִּי אָמֵינָא אֲנָא — הֵיכִי דְּאִיכַּוֵּין לְאַפּוֹקֵי זוּגוֹת זוּגוֹת, כי אמרי אנא, כשהתכוון מראש להוציאן זוגות זוגות,

הֵיכָא דִּנְפַק מִמֵּילָא — לָא.

but where they emerged on their own mistakenly, no, I did not say that.

אבער וואו זיי זענען ארויסגענגאן בטעות מאליו — ניט, דאס האב איך ניט געזאגט.

הֵיכָא דִּנְפַק מִמֵּילָא — לָא. אבל היכא דנפקו ממילא בטעות, לא אמינא.

תָּא שְׁמַע:

Come and hear a proof from a braisa:

תא שמע א ראיה פון א ברייתא:

הגמרא מביאה ראיה: תָּא שְׁמַע: תא שמע מברייתא:

מְנָאָן לְמַפְרֵעַ — עֲשִׂירִי שֶׁבְּמִנְיָן הוּא קָדוֹשׁ.

If he counted them backwards, the tenth in the count is sanctified.

אויב ער האט זיי געציילט למפרע — איז דער צענטער אינעם מניין מקודש.

אם מְנָאָן לְמַפְרֵעַ — עֲשִׂירִי שֶׁבְּמִנְיָן הוּא קָדוֹשׁ.

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְמִנְיַן בְּהֵמוֹת הוּא קָדוֹשׁ — שַׁפִּיר,

Granted, according to the one who says it is sanctified according to the actual count of animals, it works well,

בשילמא למאן דאמר ער איז מקודש לויט דעם ממשותדיקן מניין פון די בהמות — שפיר,

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְמִנְיַן בְּהֵמוֹת הוּא קָדוֹשׁ — שַׁפִּיר, בשלמא למאן דאמר למניין בהמות ממש הוא קדוש, ניחא,

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לַמִּנְיָן שֶׁלּוֹ הוּא קָדוֹשׁ, עֲשִׂירִי ״חַד״ קָרֵי לֵיהּ!

but according to the one who says it is sanctified according to his verbal count, he called the tenth animal “one”! How can it become holy?

אא אבער למאן דאמר ער איז מקודש לויט זיין מיין מיט די רייד, פאר דער צענטער בהמה האט ער גערופן ״איינס״! ווי קאן עס קדוש ווערין?

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לַמִּנְיָן שֶׁלּוֹ הוּא קָדוֹשׁ, עֲשִׂירִי ״חַד״ קָרֵי לֵיהּ! אלא למאן דאמר למניין פיו הוא קדוש, והרי לבהמה העשירית הממשית קרא "אחד"! היכי מצי קדשה?

אָמַר רָבָא: הוֹאִיל וְאִיתֵיהּ בְּמִנְיָנָא פָּרְסָאָה, דְּקָרוּ לְעַשְׂרָה ״חַד״.

Rava said: Since it exists in the Persian way of counting, where they call the number ten “one”.

רבא האט געזאגט: הוואיל און עס איז דא אינעם פרסישן אופן פון ציילן, וואו זיי רופן דעם מניין צען ״איינס״.

אָמַר רָבָא: הוֹאִיל וְאִיתֵיהּ בְּמִנְיָנָא פָּרְסָאָה, דְּקָרוּ לְעַשְׂרָה ״חַד״. אמר רבא: הואיל ואיתיה במניינא פרסאה, שקורים לעשרה "אחד".

קָרָא לַתְּשִׁיעִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָעֲשִׂירִי ״תְּשִׁיעִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״.

We learned in our Mishnah: If he called the ninth animal "tenth", and the tenth animal "ninth", and the eleventh animal "tenth", all three are sanctified.

מיר האבן געלערנט אין אונזער משנה: אויב ער האט גערופן דעם ניינטן ״עשירי״, און דעם צענטן ״תשיעי״, און דעם עלפטן ״עשירי״, זענען אלע דריי מקודש.

תנן במתניתין: קָרָא לַתְּשִׁיעִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָעֲשִׂירִי ״תְּשִׁיעִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״, שלשתן מקודשין.

תָּנוּ רַבָּנַן:

The Rabbis taught in a Braisa:

תנו רבנן אין א ברייתא:

תָּנוּ רַבָּנַן: תנו רבנן בברייתא:

מִנַּיִן שֶׁאִם קָרָא לַתְּשִׁיעִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָעֲשִׂירִי ״תְּשִׁיעִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״, שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן מְקוּדָּשִׁין?

From where in the Torah do we know that if he called the ninth animal "tenth", and the tenth animal "ninth", and the eleventh animal "tenth", that all three of them are sanctified?

מנין אז אויב ער האט גערופן דעם ניינטן ״עשירי״, און דעם צענטן ״תשיעי״, און דעם עלפטן ״עשירי״, אז אלע דריי זענען מקודש?

מִנַּיִן שֶׁאִם קָרָא לַתְּשִׁיעִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָעֲשִׂירִי ״תְּשִׁיעִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״, שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן מְקוּדָּשִׁין?

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבוֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ״,

The verse states: "And all tithe of cattle or sheep, whatever passes under the rod, the tenth shall be holy to Hashem."

תלמוד לומר: ״וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש״ להשם.

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבוֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ״,

יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׁמִינִי וּשְׁנֵים עָשָׂר?

Now, I might have thought that I should include even the eighth animal or the twelfth animal if he mistakenly called them "tenth"?

וואלט איך געהאלטן אז איך זאל מצרף זיין אפילו דעם שמיני און דעם שנים עשר אויב ער האט זיי בטעות גערופן ״עשירי״?

יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׁמִינִי וּשְׁנֵים עָשָׂר? סלקא דעתך שאציע לרבות אף שמיני ושנים עשר אם קרא להם עשירי בטעות?

אָמְרַתְּ: הוֹאִיל וְהוּא קָדוֹשׁ, וְטָעוּתוֹ מִתְקַדֶּשֶׁת, מָה הוּא אֵינוֹ מְקוּדָּשׁ אֶלָּא בְּסָמוּךְ, אַף טָעוּתוֹ אֵינָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת אֶלָּא בְּסָמוּךְ.

You say in answer: Since it, the tenth animal itself, is holy, and his mistake is also sanctified, just as it is not sanctified except when it is adjacent to the ninth and eleventh—meaning it is the actual tenth—so too, his mistake is not sanctified except when it is adjacent to the tenth, namely the ninth and the eleventh.

זאגסטו אלס תירוץ: הוואיל וויבאלד ער selbst, דער צענטער, איז קדוש, און זיין טעות ווערט אויך קדוש, מה ער ווערט ניט מקודש נאר ווען ער איז סמוך צום ניינטן און עלפטן — דהיינו אז ער איז דער ממשותדיקער צענטער — אף זיין טעות ווערט ניט מקודש נאר ווען עס איז סמוך צום צענטן, דהיינו דער ניינטער און דער עלפטער.

אָמְרַתְּ: הוֹאִיל וְהוּא קָדוֹשׁ, וְטָעוּתוֹ מִתְקַדֶּשֶׁת, מָה הוּא אֵינוֹ מְקוּדָּשׁ אֶלָּא בְּסָמוּךְ, אַף טָעוּתוֹ אֵינָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת אֶלָּא בְּסָמוּךְ. אמרית בתשובה: הואיל והוא, העשירי עצמו, קדוש, וטעותו מתקדשת, מה הוא אינו מקודש אלא בסמוך לתשיעי ולאחד עשר — דהיינו שהוא העשירי ממש — אף טעותו אינה מתקדשת אלא בסמוך לו, דהיינו התשיעי והאחד עשר.

וְהָתַנְיָא: מָה הוּא מְיוּחָד, אַף טָעוּתוֹ מְיוּחֶדֶת!

The Gemara asks: But isn't it taught in another Braisa: Just as it, the actual tenth, is unique as a single animal, so too, his mistake is unique—meaning only one mistaken animal becomes holy, but not both the ninth and eleventh together!

די גמרא פרעגט: אבער איז דען ניט געלערנט געווארן אין א צווייטער ברייתא: מה ער איז מיוחד אלס א יחיד בהמה, אף זיין טעות איז מיוחד — דהיינו נאר איין טעותדיגע בהמה ווערט קדוש, אבער ניט ביידע דער ניינטער און דער עלפטער צוזאמען!

הגמרא מקשה: וְהָתַנְיָא: מָה הוּא מְיוּחָד, אַף טָעוּתוֹ מְיוּחֶדֶת! והרי תניא בברייתא אחריתי: מה הוא מיוחד שהוא בהמה אחת, אף טעותו מיוחדת — שרק בהמה מוטעת אחת מתקדשת ולא שתיהן!

תָּאנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן:

A Tanna recited this Braisa before Rabbi Yochanan,

א תנא האט פארגעלערנט די דאזיגע ברייתא קמיה דרבי יוחנן,

תָּאנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: תנא תנא קמיה דרבי יוחנן להא ברייתא,

הָא מַנִּי? רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא,

and Rabbi Yochanan explained: Whose opinion is this? It is the view of Rabbi Elazar b'Rabbi Shimon,

און רבי יוחנן האט מסביר געווען: כמאן אזוי ווי וועמען איז דאס? דאס איז רבי אלעזר ברבי שמעון,

ופירש רבי יוחנן: הָא מַנִּי? רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, הא מני? רבי אלעזר ברבי שמעון היא,

דְּתַנְיָא: רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵין אַחַד עָשָׂר קָדוֹשׁ עַד שֶׁיִּשְׁתּוֹק בַּתְּשִׁיעִי, וְיִקְרָא לָעֲשִׂירִי ״תְּשִׁיעִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״.

as it is taught in a Braisa: Rabbi Elazar b'Rabbi Shimon says: The eleventh is never sanctified unless he remains silent at the ninth, and he calls the tenth "ninth", and the eleventh "tenth". But if he had already called the ninth "tenth", the eleventh cannot become holy.

כדתניא: רבי אלעזר ברבי שמעון זאגט: לעולם איז דער עלפטער ניט קדוש ביז ער שטייגט אינעם ניינטן, און ער רופט פאר דעם צענטן ״תשיעי״, און פאר דעם עלפטן ״עשירי״. אבער אויב ער האט שוין גערופן דעם ניינטן ״עשירי״, קאן דער עלפטער ניט קדוש ווערין.

דְּתַנְיָא: רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵין אַחַד עָשָׂר קָדוֹשׁ עַד שֶׁיִּשְׁתּוֹק בַּתְּשִׁיעִי, וְיִקְרָא לָעֲשִׂירִי ״תְּשִׁיעִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״. דתניא: רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: לעולם אין אחד עשר קדוש עד שישתוק בתשיעי, ויקרא לעשירי "תשיעי", ולאחד עשר "עשירי". אבל אם כבר קרא לתשיעי "עשירי", אי אפשר לאחד עשר להתקדש.

סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: טָעוּת מַעֲשֵׂר תְּמוּרָה הָוֵי,

The Gemara clarifies: He holds like Rabbi Yehuda, who said: A mistake in tithes is considered a tmurah—an exchange.

די גמרא ערקלערט: ער סובר ווי רבי יהודה, וואס ער זאגט: א טעות פון מעשר איז געהאלטן ווי א תמורה.

הגמרא מפרשת: סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: טָעוּת מַעֲשֵׂר תְּמוּרָה הָוֵי, ר' אלעזר בר' שמעון סבר לה כרבי יהודה, דאמר טעות מעשר תמורה הוי,

וְסָבַר לַהּ כַּאֲבוּהּ, דְּאָמַר: אֵין מֵימֵר חוֹזֵר וּמֵימֵר.

And he holds like his father, Rabbi Shimon, who said: One who exchanges cannot turn around and exchange again the same animal. Thus, once the ninth animal became a tmurah by being called "tenth", no second animal can become a tmurah for it.

און ער סובר ווי זיין פאטער, רבי שמעון, וואס ער זאגט: אין מימר חוזר ומימר, א מענטש וואס האט געמאכט א תמורה קאן ניט צוריקגיין און מאכן נאך א תמורה אויף דער זעלבער בהמה. מילא ווען דער ניינטער איז געווארן א תמורה דורכן רופן ״עשירי״, קאן קיין צווייטע בהמה ניט ווערן א תמורה פאר אים.

וְסָבַר לַהּ כַּאֲבוּהּ, דְּאָמַר: אֵין מֵימֵר חוֹזֵר וּמֵימֵר. וסבר לה כרבי שמעון אבוה, דאמר אין הממיר חוזר וממיר באותה בהמה. ומכיון שנעשה התשיעי תמורה בקריאת "עשירי", אי אפשר לבהמה אחרת להיעשות תמורה מחמתה.

אָמַר רָבָא: יָצְאוּ שְׁנַיִם בַּתְּשִׁיעִי, קְרָאָן ״תְּשִׁיעִי״ — עֲשִׂירִי וְחוּלִּין מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה,

Rava said: If two animals emerged as the ninth, and he called them both "ninth", then a tenth and non-sacred animal are mixed up with one another.

רבא האט געזאגט: אויב צוויי בהמות זענען ארויסגענגאן אלס דער ניינטער, און ער האט זיי ביידע גערופן ״תשיעי״ — זענען א עשירי און חולין מעורב איין מיט דעם אנדערן.

אָמַר רָבָא: יָצְאוּ שְׁנַיִם בַּתְּשִׁיעִי, קְרָאָן ״תְּשִׁיעִי״ — עֲשִׂירִי וְחוּלִּין מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה, אמר רבא: יצאו שני טלאים בבת אחת במקום תשיעי, וקרא לשניהם "תשיעי", הרי עשירי וחולין מעורבין זה בזה.

עֲשִׂירִי מֵאֵלָיו קָדוֹשׁ, לַתְּשִׁיעִי ״תְּשִׁיעִי״ קָא קָרֵי לֵיהּ.

Why? The tenth becomes holy on its own accord—since one of these two is the actual tenth animal—and to the ninth animal, he called it "ninth", so no mistake was made to sanctify it. But since we cannot tell which is which, they must both graze.

אמאי? דער עשירי ווערט קדוש מאליו — וויבאלד איינע פון די צוויי איז די ממשותדיקע צענטע בהמה — און פאר דער ניינטער בהמה האט ער גערופן ״תשיעי״, מילא איז קיין טעות ניט געמאכט געווארן אים צו מקדש זיין. אבער אזוי ווי מיר וויסן ניט וועלכע איז וועלכע, מוזן זיי ביידע רעות.

אמאי? עֲשִׂירִי מֵאֵלָיו קָדוֹשׁ, דהא אחד מהם הוא העשירי הממשי, לַתְּשִׁיעִי ״תְּשִׁיעִי״ קָא קָרֵי לֵיהּ. ולתשיעי קרא "תשיעי" ולא טעה בו לקדשו. וכיון שלא ידעינן הי מינייהו עשירי, ירעו עד שיסתאבו.

קְרָאָן ״עֲשִׂירִי״, עֲשִׂירִי וּתְשִׁיעִי מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה.

If he called them both "tenth", a tenth and a ninth are mixed up with one another.

אויב ער האט זיי ביידע גערופן ״עשירי״, זענען א עשירי און א תשיעי מעורב איין מיט דעם אנדערן.

קְרָאָן ״עֲשִׂירִי״, עֲשִׂירִי וּתְשִׁיעִי מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה. ואם קרא לשניהם "עשירי", הרי עשירי ותשיעי מעורבין זה בזה.

מַאי טַעְמָא? ״עֲשִׂירִי״ קָא קָרֵי לְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ.

What is the reason? He called both of them "tenth". The real tenth is sanctified automatically, and the ninth is sanctified because he called it "tenth".

מאי טעמא? ער האט גערופן ״עשירי״ פאר ביידע פון זיי. דער אמתער צענטער ווערט קדוש מאליו, און דער ניינטער ווערט קדוש ווייל ער האט אים גערופן ״עשירי״.

מַאי טַעְמָא? ״עֲשִׂירִי״ קָא קָרֵי לְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ. מאי טעמא? קרא לשניהם "עשירי", והעשירי הממשי קדוש מאליו, והתשיעי קדוש מחמת קריאתו.

יָצְאוּ שְׁנַיִם בָּעֲשִׂירִי וּקְרָאָן ״עֲשִׂירִי״, עֲשִׂירִי וְאַחַד עָשָׂר מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה.

If two emerged as the tenth, and he called them both "tenth", a tenth and an eleventh are mixed up with one another. The tenth is holy of itself, and the eleventh is holy because it was called "tenth".

אויב צוויי זענען ארויסגענגאן אלס דער צענטער און ער האט זיי ביידע גערופן ״עשירי״, זענען א עשירי און א אחד עשר מעורב איין מיט דעם אנדערן. דער צענטער איז קדוש מאליו, און דער עלפטער איז קדוש ווייל ער איז גערופן געווארן ״עשירי״.

יָצְאוּ שְׁנַיִם בָּעֲשִׂירִי וּקְרָאָן ״עֲשִׂירִי״, עֲשִׂירִי וְאַחַד עָשָׂר מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה. יצאו שנים במקום עשירי וקרא לשניהם "עשירי", עשירי ואחד עשר מעורבין זה בזה. העשירי קדוש מאליו, והאחד עשר קדוש משום דקרא ליה עשירי.

קְרָאָן ״אַחַד עָשָׂר״, עֲשִׂירִי וְחוּלִּין מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה.

If he called them both "eleventh", a tenth and a non-sacred animal are mixed up with one another.

אויב ער האט זיי ביידע גערופן ״אחד עשר״, זענען א עשירי און חולין מעורב איין מיט דעם אנדערן.

קְרָאָן ״אַחַד עָשָׂר״, עֲשִׂירִי וְחוּלִּין מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה. קרא לשניהם "אחד עשר", עשירי וחולין מעורבים זה בזה.

הָא תּוּ לְמָה לִי? הַיְינוּ הָךְ!

The Gemara asks: Why do I need this extra case where two emerged as the tenth? It is identical to that first case where two emerged as the ninth!

די גמרא פרעגט: צו וואס פעלט מיר אויס די דאזיגע איבעריגע פאל וואו צוויי זענען ארויסגענגאן אלס דער צענטער? היינו הך, דאס איז דאך פונקט ווי דער ערשטער פאל וואו צוויי זענען ארויסגענגאן אלס דער ניינטער!

הגמרא מקשה: הָא תּוּ לְמָה לִי? הַיְינוּ הָךְ! הא תו למה לי? והרי היינו הך כמו הרישא דיצאו שניים בתשיעי וקראן תשיעי!

הָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּכֹל בַּת אַחַת תַּרְוַויְיהוּ קָא קָדְשִׁי, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא נֶעֱקַר שֵׁם ״עֲשִׂירִי״ הֵימֶנּוּ.

The Gemara answers: This comes to teach us: That whenever two come out at once, both of them become sanctified, even though the name "tenth" was not removed from it, the real tenth animal.

די גמרא ענטפערט: הא קא משמע לן: אז יעדן מאל וואס זיי קומען ארויס בבת אחת, ווערן ביידע פון זיי מקודש, אף על פי אז עס איז ניט נעקר געווארן דער שם ״עשירי״ פון אים, פון דעם אמתן צענטן.

הגמרא מתרצת: הָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּכֹל בַּת אַחַת תַּרְוַויְיהוּ קָא קָדְשִׁי, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא נֶעֱקַר שֵׁם ״עֲשִׂירִי״ הֵימֶנּוּ. הא קמשמע לן: דכל בבת אחת תרווייהו קדשי, ואף על גב דלא נעקר שם "עשירי" מן הבהמה העשירית הממשית.

יָתֵיב רַב כָּהֲנָא וְקָאָמַר לֵיהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא,

Rav Kahana sat and recited this teaching.

רב כהנא איז געזעסן און פארגעלערנט די דאזיגע שמעתתא.

יָתֵיב רַב כָּהֲנָא וְקָאָמַר לֵיהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא, יתב רב כהנא וקאמר לה להא שמעתא.

אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא: וַהֲלֹא לֹא נֶעֱקַר שֵׁם ״עֲשִׂירִי״ הֵימֶנּוּ, וּתְנַן זֶה הַכְּלָל: כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נֶעֱקַר שֵׁם ״עֲשִׂירִי״ הֵימֶנּוּ — אֵין אַחַד עָשָׂר מְקוּדָּשׁ!

Rav Ashi said to Rav Kahana: But wasn't the name "tenth" not removed from it? And we learned in our Mishnah: This is the general rule: As long as the name "tenth" was not removed from it, the eleventh is not sanctified!

האט רב אשי געזאגט פאר רב כהנא: אבער איז דען ניט דער שם ״עשירי״ ניט נעקר געווארן פון אים? און מיר האבן געלערנט אין אונזער משנה: דאס איז דער כלל: כל זמן וואס עס איז ניט נעקר געווארן דער שם ״עשירי״ פון אים, איז דער אחד עשר ניט מקודש!

אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא: וַהֲלֹא לֹא נֶעֱקַר שֵׁם ״עֲשִׂירִי״ הֵימֶנּוּ, וּתְנַן זֶה הַכְּלָל: כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נֶעֱקַר שֵׁם ״עֲשִׂירִי״ הֵימֶנּוּ — אֵין אַחַד עָשָׂר מְקוּדָּשׁ! אמר ליה רב אשי לרב כהנא: והלא לא נעקר שם "עשירי" ממנו! ותנן במתניתין זה הכלל: כל זמן שלא נעקר שם עשירי ממנו אין אחד עשר מקודש!

הָנֵי מִילֵּי בְּזֶה אַחַר זֶה, אֲבָל בְּבַת אַחַת — תַּרְוַיְיהוּ קָא קָדְשִׁי.

Rav Kahana replied: These words apply only when they come out one after another, but when they emerge at once, both of them become sanctified.

רב כהנא האט אים געענטפערט: הני מילי ווען זיי קומען ארויס זה אחר זה, אבער בבת אחת — ווערן ביידע פון זיי מקודש.

אמר ליה רב כהנא: הָנֵי מִילֵּי בְּזֶה אַחַר זֶה, אֲבָל בְּבַת אַחַת — תַּרְוַיְיהוּ קָא קָדְשִׁי. הני מילי כשיצאו זה אחר זה, אבל בבת אחת תרווייהו קדשי.

זֶה אַחַר זֶה — בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לַהּ: קָרָא לַתְּשִׁיעִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָעֲשִׂירִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״ — אֵין אַחַד עָשָׂר מְקוּדָּשׁ.

Rav Ashi objects: Regarding coming out one after another, the Mishnah explicitly teaches it: If he called the ninth "tenth", and the tenth "tenth", and the eleventh "tenth", the eleventh is not sanctified!

רב אשי פרעגט א קושיא: בנוגע ארויסקומען זה אחר זה — לערנט עס דאך די משנה בהדיא: קרא לתשיעי ״עשירי״, ולעשירי ״עשירי״, ולאחד עשר ״עשירי״ — איז דער אחד עשר ניט מקודש!

אמר ליה רב אשי: זֶה אַחַר זֶה — בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לַהּ: קָרָא לַתְּשִׁיעִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָעֲשִׂירִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״ — אֵין אַחַד עָשָׂר מְקוּדָּשׁ. בזה אחר זה בהדיא קתני לה במתניתין: קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי עשירי, ולאחד עשר עשירי — אין אחד עשר מקודש!

״זֶה הַכְּלָל״ לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לָאו לְאֵיתוֹיֵי בְּבַת אַחַת?

If so, what does "This is the general rule" come to include? Does it not come to include even when they emerge at once, to teach that the eleventh is not holy?

אויב אזוי, ״זה הכלל״ לאתויי מאי? קומט עס ניט לאתויי אפילו בבת אחת, צו לערנען אז דער עלפטער איז ניט קדוש?

״זֶה הַכְּלָל״ לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לָאו לְאֵיתוֹיֵי בְּבַת אַחַת? אם כן, "זה הכלל" לאתויי מאי? לאו לאתויי בבת אחת, לאשמועינן דאפילו בבת אחת אין אחד עשר מקודש?

לָא, לְאֵיתוֹיֵי יָצָא עֲשִׂירִי וְלֹא דִּבֵּר, דְּהָא לֹא נֶעֱקַר שֵׁם ״עֲשִׂירִי״ הֵימֶנּוּ.

Rav Kahana answers: No, it comes to include a case where the tenth came out and he did not speak at all, for the name "tenth" was not removed from it, so calling the eleventh "tenth" does nothing.

רב כהנא ענטפערט: נאר, לאתויי א פאל וואו דער צענטער איז ארויסגענגאן און ער האט גארניט גערידט, דאס ווייזט אז דער שם ״עשירי״ איז ניט נעקר געווארן פון אים, מילא פאר רופן דעם עלפטן ״עשירי״ טוט גארנישט.

שיבב רב כהנא: לָא, לְאֵיתוֹיֵי יָצָא עֲשִׂירִי וְלֹא דִּבֵּר, דְּהָא לֹא נֶעֱקַר שֵׁם ״עֲשִׂירִי״ הֵימֶנּוּ. לא, לאתויי יצא עשירי ולא דיבר כלל, דהא לא נעקר שם עשירי ממנו, וקריאת אחד עשר אינה עושה כלום.

דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָא דְּתַנְיָא: יָצְאוּ שְׁנַיִם בָּעֲשִׂירִי, וְלֹא קָדַם אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵירוֹ, וּקְרָאָן ״עֲשִׂירִי״ — עֲשִׂירִי וְאַחַד עָשָׂר מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה,

For if you do not say so, that which is taught in a Braisa: If two emerged at the tenth, and neither one preceded its fellow, and he called them "tenth", a tenth and an eleventh are mixed up with one another—

דאי לא תימא הכי, וואס עס איז געלערנט געווארן אין א ברייתא: אויב צוויי זענען ארויסגענגאן ביים צענטן, און קיין איינער פון זיי האט ניט קדום געווען זיין חבר, און ער האט זיי גערופן ״עשירי״ — זענען א עשירי און א אחד עשר מעורב איין מיט דעם אנדערן —

דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָא דְּתַנְיָא: יָצְאוּ שְׁנַיִם בָּעֲשִׂירִי, וְלֹא קָדַם אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵירוֹ, וּקְרָאָן ״עֲשִׂירִי״ — עֲשִׂירִי וְאַחַד עָשָׂר מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה, דאי לא תימא הכי, הא דתניא: יצאו שניים בעשירי, ולא קדם אחד מהן את חבירו, וקראן עשירי — עשירי ואחד עשר מעורבין זה בזה,

וַהֲלֹא לֹא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ!

wasn't the name "tenth" not removed from it?

הא איז דען דער שם ״עשירי״ ניט נעקר געווארן פון אים?!

וַהֲלֹא לֹא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ! והלא לא נעקר שם עשירי ממנו!

אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: כֹּל בְּבַת אַחַת תַּרְוַיְיהוּ קָא קָדְשִׁי.

Rather, is it not because we say: Whenever they emerge at once, both of them become sanctified!

אלא לאו משום דאמרינן: יעדן מאל וואס זיי קומען ארויס בבת אחת, ווערן ביידע פון זיי מקודש!

אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: כֹּל בְּבַת אַחַת תַּרְוַיְיהוּ קָא קָדְשִׁי. אלא לאו משום דאמרינן: כל בבת אחת תרווייהו קדשי!

אִי מִשּׁוּם הָא לָא אִירְיָא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? דִּקְדֵים חַד מִינַּיְיהוּ וְאַפֵּיק לְרֵישֵׁיהּ, וְקַרְיֵיהּ ״אַחַד עָשָׂר״, וַהֲדַר אִיעָרוּב וּנְפוּק בַּהֲדָדֵי, וּקְרִינְהוּ ״עֲשִׂירִי״, דְּהָא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ.

Rav Ashi rejects this proof: If because of that, there is no proof. What are we dealing with here? Where one of them preceded the other and stuck out its head, and he called it "eleventh", and then they got mixed up and came out together, and he called them "tenth", for the name "tenth" was indeed removed from it when he mistakenly called the real tenth "eleventh".

רב אשי דוחה דעם ראיה: אי משום הא לא איריא, במה עסקינן הכא? וואו איינער פון זיי האט קדום געווען און ארויסגעשטעקט זיין קאפ, און ער האט אים גערופן ״אחד עשר״, און דערנאך זענען זיי זיך געווארן מעורב און ארויסגענגאן בחדדי, און ער האט זיי גערופן ״עשירי״, וואו עס איז יא נעקר געווארן דער שם ״עשירי״ פון אים ווען ער האט בטעות גערופן דעם אמתן צענטן ״עלפטער״.

דחה רב אשי: אִי מִשּׁוּם הָא לָא אִירְיָא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? דִּקְדֵים חַד מִינַּיְיהוּ וְאַפֵּיק לְרֵישֵׁיהּ, וְקַרְיֵיהּ ״אַחַד עָשָׂר״, וַהֲדַר אִיעָרוּב וּנְפוּק בַּהֲדָדֵי, וּקְרִינְהוּ ״עֲשִׂירִי״, דְּהָא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ. אי משום הא לא איריא, הכא במאי עסקינן? דקדים חד מינייהו ואפיק רישיה, וקריה "אחד עשר", והדר איערוב ונפוק בהדדי, וקרינהו "עשירי", דהא נעקר שם עשירי ממנו בשעה שקרא לעשירי הממשי "אחד עשר".

וְהָא ״לֹא קָדַם״ קָתָנֵי!

The Gemara asks: But it teaches: "and neither preceded" its fellow!

די גמרא פרעגט: אבער עס לערנט דאך ״לא קדם״!

הגמרא מקשה: וְהָא ״לֹא קָדַם״ קָתָנֵי! והא "לא קדם" קתני בברייתא!

מַאי ״לֹא קָדַם״? דַּהֲדַר אִיעָרוּב.

Rav Ashi answers: What does "neither preceded" mean? That they then mixed up again so they came out fully at the same time.

רב אשי ענטפערט: מאי ״לא קדם״? אז זיי זענען זיך דערנאך ווידער געווארן מעורב כדי זיי זאלן ארויסקומען אינגאנצן בשעת אחת.

הגמרא מתרצת: מַאי ״לֹא קָדַם״? דַּהֲדַר אִיעָרוּב. מאי לא קדם? דהדר איערוב ויצאו ביחד.

וּכְמַאן? דְּלָא כְּרַבִּי, דְּאִי רַבִּי — הָאָמַר: ״אַחַד עָשָׂר״ לָא הָוֵי עֲקִירָה!

The Gemara asks: And like whom is this explanation? Not like Rabbi, for if it were Rabbi, doesn't he say that calling it "eleventh" is not a removal of the name "tenth"?

די גמרא פרעגט: און כמאן איז די דאזיגע תירוץ? ניט ווי רבי, דאי רבי — זאגט ער דאך אז רופן אים ״אחד עשר״ איז ניט קיין עקירה!

הגמרא מקשה: וּכְמַאן? דְּלָא כְּרַבִּי, דְּאִי רַבִּי — הָאָמַר: ״אַחַד עָשָׂר״ לָא הָוֵי עֲקִירָה! וכמאן אזלא הא אוקימתא? דלא כרבי, דאי רבי — הא אמר דקריאת "אחד עשר" לא הוי עקירה!

אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי, כִּי אָמַר רַבִּי הֵיכָא דְּאִית לֵיהּ בְּהֵמוֹת טוּבָא, דְּאָמְרִינַן: חַד עִישּׂוּרָא קָאָמַר, הָכָא דְּלֵית לֵיהּ בְּהֵמוֹת טְפֵי.

The Gemara resolves: You may even say it follows Rabbi. When Rabbi said that calling it "eleventh" does not remove the name "tenth", that is where he has many animals left in the pen, for we say: He was just naming another set of ten. Here, however, it is a case where he has no more animals left.

די גמרא מיישב דאס: אפילו תימא רבי, ווען רבי האט געזאגט דאס איז וואו ער האט נאך א סך בהמות אין דיר, דאמרינן: ער האט נאר געמיינט צו רופן אן אנדערע כת פון צען. אבער הכא איז א פאל וואו ער האט ניט קיין איבעריגע בהמות.

הגמרא מתרצת: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי, כִּי אָמַר רַבִּי הֵיכָא דְּאִית לֵיהּ בְּהֵמוֹת טוּבָא, דְּאָמְרִינַן: חַד עִישּׂוּרָא קָאָמַר, הָכָא דְּלֵית לֵיהּ בְּהֵמוֹת טְפֵי. אפילו תימא רבי, כי אמר רבי דלא הוי עקירה היכא דאית ליה בהמות טובא בדיר, דאמרינן חד עישורא קאמר להתחיל מניין עשירי חדש, אבל הכא דלית ליה בהמות טפי בדיר, הוי עקירה.

מַאי רַבִּי?

The Gemara asks: What is this statement of Rabbi?

די גמרא פרעגט: מאי רבי? וואס איז די דאזיגע מימרא פון רבי?

הגמרא מקשה: מַאי רַבִּי? היכן אמר רבי סברה זו?

דְּתַנְיָא: קָרָא לַעֲשִׂירִי ״אַחַד עָשָׂר״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״ — אֵין אַחַד עָשָׂר קָדוֹשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי.

As it is taught in a Braisa: If he called the tenth "eleventh", and the eleventh "tenth", the eleventh is not sanctified; these are the words of Rabbi.

דתניא: אויב ער האט גערופן דעם צענטן ״אחד עשר״, און דעם עלפטן ״עשירי״ — איז דער אחד עשר ניט קדוש, דברי רבי.

הגמרא מביאה: דְּתַנְיָא: קָרָא לַעֲשִׂירִי ״אַחַד עָשָׂר״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״ — אֵין אַחַד עָשָׂר קָדוֹשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי. דתניא: קרא לעשירי "אחד עשר", ולאחד עשר "עשירי" — אין אחד עשר קדוש, דברי רבי.

רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַחַד עָשָׂר קָדוֹשׁ.

Rabbi Yose b'Rabbi Yehuda says: The eleventh is sanctified.

רבי יוסי ברבי יהודה זאגט: דער אחד עשר איז קדוש.

רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַחַד עָשָׂר קָדוֹשׁ.

כְּלָל אָמַר רַבִּי: כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ — אֵין אַחַד עָשָׂר קָדוֹשׁ.

Rabbi stated a general rule: As long as the name "tenth" was not removed from it, the eleventh is not sanctified.

כלל אמר רבי: כל זמן וואס עס איז ניט נעקר געווארן דער שם ״עשירי״ פון אים, איז דער אחד עשר ניט קדוש.

כְּלָל אָמַר רַבִּי: כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ — אֵין אַחַד עָשָׂר קָדוֹשׁ.

אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן דְּאִית לֵיהּ בְּהֵמוֹת טוּבָא, דְּאָמְרִינַן: חַד עִישּׂוּרָא קָאָמַר.

Rava said: Where are we dealing here in Rabbi's view? For example, where he has many animals left in the pen, so we say: He was just naming another group of ten when he said "eleventh".

רבא האט געזאגט: במה עסקינן הכא אליבא דרבי? כגון וואס ער האט נאך א סך בהמות אין דיר, דאמרינן: ער האט נאר געמיינט צו רופן אן אנדערע כת פון צען ווען ער האט געזאגט ״עלפטער״.

אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן דְּאִית לֵיהּ בְּהֵמוֹת טוּבָא, דְּאָמְרִינַן: חַד עִישּׂוּרָא קָאָמַר. אמר רבא: הכא במאי עסקינן אליבא דרבי? כגון דאית ליה בהמות טובא, דאמרינן חד עישורא קאמר.

יָצְאוּ שְׁנַיִם בָּעֲשִׂירִי, תָּנֵי חֲדָא: יִרְעוּ, וְתַנְיָא אִידַּךְ: יִקְרְיבוּ, וְתַנְיָא אִידַּךְ: יָמוּתוּ.

The Gemara notes: If two emerged as the tenth, one Braisa taught: They shall graze until getting a blemish. And another Braisa is taught: They shall be sacrificed. And another Braisa is taught: They shall die.

די גמרא מערקט: אויב צוויי זענען ארויסגענגאן אלס דער צענטער, תני חדא: זאלן זיי רעות ביז זיי באקומען א מום. ותניא אידך: זאלן זיי קרבנ׳ענען. ותניא אידך: זאלן זיי שטארבן.

הגמרא מעירה: יָצְאוּ שְׁנַיִם בָּעֲשִׂירִי, תָּנֵי חֲדָא: יִרְעוּ, וְתַנְיָא אִידַּךְ: יָקְרִיבוּ, וְתַנְיָא אִידַּךְ: יָמוּתוּ. יצאו שניים בעשירי, תניא בחדא ברייתא: ירעו עד שיפול בהם מום. ותניא באידך: יקריבו. ותניא באידך: ימותו.

לָא קַשְׁיָא, הָא דְּתַנְיָא יִרְעוּ — רַבָּנַן הִיא, דְּאָמְרִי: אֵין מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל״

The Gemara resolves: This is not difficult: That which is taught, "they shall graze", is according to the Rabbis, who say: We do not bring holy offerings to a place of disqualification by offering an uncertain sacrifice.

די גמרא מיישב: לא קשיא, דאס וואס עס איז געלערנט געווארן ״זאלן זיי רעות״ — איז כרבנן, וואס זיי זאגן: אין מביאין קדשים לבית הפסול, דורך מקריב זיין א ספק קרבן.

הגמרא מיישבת: לָא קַשְׁיָא, הָא דְּתַנְיָא יִרְעוּ — רַבָּנַן הִיא, דְּאָמְרִי: אֵין מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל״ לא קשיא: הא דתניא ירעו — רבנן היא, דאמרי אין מביאין קדשים לבית הפסול להקריב ספק קרבן שמא יפסל.