In this chapter, we begin to learn the practical halachos of how a person becomes liable for the terrible sin of avodah zarah, false worship. The Rambam teaches us the basic parameters of the prohibition, distinguishing between one who acts willingly, who is liable to kares or stoning, and one who acts inadvertently, who must bring a fixed sin offering. We will see how the Torah views the bizarre and repulsive ways the non-Jews devised to worship their idols, and how these specific practices define the legal liability of one who mimics them.
We will also learn a major principle in these halachos: the difference between the unique, bizarre service of a specific idol and the four universal services of the Beis HaMikdash. While a person is generally only liable for serving an idol in its own customary manner, there are four specific acts of worship—bowing, slaughtering, burning an offering, and pouring a libation—that make a person liable regardless of which idol he is serving, even if that is not its normal way of worship.
אִין דֶעם קָאפִּיטְל הֵייבְן מִיר אָן צוּ לֶערְנֶען דִּי פְרַאקְטִישֶׁע הִלְכוֹת וִויאַזוֹי אַ מֶענְטְשׁ וֶוערְט חַיָּב פַאר דֶעם שְׁרֶעקְלִיכְן חֵטְא פוּן עֲבוֹדָה זָרָה. דֶער רַמְבַּ"ם לֶערְנְט אוּנז דִּי יְסוֹדוֹתְ'דִיגֶע גְדָרִים פוּן דֶעם אִיסוּר, אוּן צֶעטֵיילְט צוְוִישְׁן אֵיין וָואס טוּט עֶס בְּמֵזִיד, וָואס אִיז חַיָּב כָּרֵת אָדֶער סְקִילָה, אוּן אֵיין וָואס טוּט עֶס בְּשׁוֹגֵג, וָואס דַארְף בְּרֶענְגֶען אַ חַטָּאת קְבוּעָה. מִיר וֶועלְן זֶען וִויאַזוֹי דִּי תּוֹרָה קוּקְט אוֹיף דִּי מָאדְנֶע אוּן מִיאוּסְ'ע וֶועגְן וָואס דִּי גּוֹיִם הָאבְן אוֹיסְגֶעטְרַאכְט צוּ דִּינֶען זֵייֶערֶע אָפְגֶעטֶער, אוּן וִויאַזוֹי דִּי סְפֶעצִיפִישֶׁע עֲבוֹדוֹת דֶעפִינִירְן דִּי הֲלָכָה'דִיגֶע חִיוּבִים פוּן דֶעם וָואס טוּט זֵיי נָאךְ.
מִיר וֶועלְן אוֹיךְ לֶערְנֶען אַ גְרוֹיסְן יְסוֹד אִין דִּי הִלְכוֹת: דֶער חִילוּק צוְוִישְׁן דִּי אֵייגְנַארְטִיגֶע, מָאדְנֶע עֲבוֹדָה פוּן אַ סְפֶעצִיפִישְׁן אָפְגָאט אוּן דִּי פִיר אַלְגֶעמֵיינֶע עֲבוֹדוֹת פוּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. בְּשַׁעַת וָואס אַ מֶענְטְשׁ אִיז גֶעוֶוענְלִיךְ נָאר חַיָּב פַארְן דִּינֶען אַן עֲבוֹדָה זָרָה אוֹיף אִיר גֶעוְוֵינְלִיכְן שְׁטַיְיגֶער, זֶענֶען דָא פִיר סְפֶעצִיפִישֶׁע עֲבוֹדוֹת—הִשְׁתַּחֲוָאָה, שְׁחִיטָה, הַקְטָרָה, אוּן נִיסוּךְ—וָואס מַאכְן אַ מֶענְטְשׁ חַיָּב פַאר וֶועלְכְן אָפְגָאט עֶר דִּינְט נָאר, אֲפִילוּ אוֹיב דָאס אִיז נִישְׁט אִיר גֶעוְוֵינְלִיכֶער וֶועג פוּן עֲבוֹדָה.
כָּל הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים
Anyone who serves stars and constellations
יֶעדֶער וָואס דִינְט שְׁטֶערְן אוּן מַזָּלוֹת
בִּרְצוֹנוֹ בְּזָדוֹן
willingly and intentionally
מִיט זַײן וִוילְן אוּן בְּמֵזִיד
חַיָּב כָּרֵת
is liable for kares (spiritual excision)
אִיז חַיָּיב כָּרֵת
וְאִם הָיוּ שָׁם עֵדִים וְהַתְרָאָה
and if there were there witnesses and a forewarning
אוּן אוֹיבּ עֶס זֶענֶען גֶעוֶוען דָארְט עֵדִים אוּן אַ הַתְרָאָה
נִסְקָל.
he is stoned by the Beis Din.
וֶוערְט עֶר נִסְקָל דוּרְךְ בֵּית דִּין.
וְאִם עָבַד בִּשְׁגָגָה
And if he served them inadvertently
אוּן אוֹיבּ עֶר הָאט גֶעדִינְט זֵײ בִּשְׁגָגָה
מֵבִיא קָרְבַּן חַטָּאת קְבוּעָה:
he brings a sacrifice of a fixed sin-offering.
בְּרֶענְגְט עֶר אַ קָרְבַּן חַטָּאת קְבוּעָה.
עֲבוֹדוֹת הַרְבֵּה קָבְעוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים
Many different types of services and rituals were established by the worshipers of stars
סַךְ הַכֹּל פִיל פַארְשִׁידֶענֶע סָארְטְן דִינְסְטְן אוּן רִיטוּאָלְן הָאבְן דִּי שְׁטֶערְן-דִינֶער אֵיינְגֶעפִירט
לְכָל צֶלֶם וְצֶלֶם וּלְכָל צוּרָה וְצוּרָה
for each and every image, and for each and every form of idol,
פַאר יֶעדֶע אֵיינְצִיגֶע גֶעשְׁטַאלְט אוּן פַאר יֶעדֶע אֵיינְצִיגֶע פָארֶעם פוּן עֲבוֹדָה זָרָה,
וַעֲבוֹדַת זֶה אֵינָהּ כַּעֲבוֹדַת זֶה
and the service of this particular idol is not like the service of that other one.
אוּן דִּי דִינְסְט פוּן דֶעם סְפֶעצִיפִישְׁן אָפְגָאט אִיז נִישְׁט וִוי דִּי דִינְסְט פוּן יֶענֶעם אַנְדֶערְן.
כְּגוֹן פְּעוֹר שֶׁעֲבוֹדָתוֹ שֶׁפּוֹעֵר אָדָם עַצְמוֹ לוֹ
For example, the idol of Peor, whose specific service is that a person uncovers himself to it in an indecent manner;
וִוי לְמָשָׁל דֶער אָפְגָאט פְּעוֹר, וָואס זַײן דִינְסְט בַּאשְׁטֵייט אִין דֶעם וָואס אַ מֶענְטְש עפְנְט זִיךְ אוֹיף פַאר אִים אוֹיף אַן אוּמְאַנְשְׁטֶענְדִיגְן אוֹפְן;
וּמַרְקוּלִיס שֶׁעֲבוֹדָתוֹ שֶׁיִּזְרֹק לוֹ אֲבָנִים אוֹ יְסַקֵּל מִלְּפָנָיו אֲבָנִים
and Marculis, whose service is that he throws stones to it, or he clears stones from before it to add to the heap;
אוּן מַרְקוּלִיס, וָואס זַײן דִינְסְט אִיז אַז מֶען וָואֳרְפְט צוּ אִים שְׁטֵײנֶער, אָדֶער מֶען קְלַײבְט אָפּ שְׁטֵײנֶער פוּן פַאר אִים צוּ לֵײגְן אוֹיפְן הוֹיפְן;
וְהַרְבֵּה עֲבוֹדוֹת כְּגוֹן אֵלּוּ תִּקְּנוּ לִשְׁאָר צְלָמִים.
and many services like these they instituted for the rest of the images.
אוּן נָאךְ פִיל עֶנְלִיכֶע דִינְסְטְן וִוי דִּי הָאבְן זֵײ אֵיינְגֶעפִירט פַאר דִּי אִיבְרִיגֶע גֶעשְׁטַאלְטְן.
לְפִיכָךְ הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לְמַרְקוּלִיס אוֹ שֶׁזָּרַק אֶבֶן לִפְעוֹר פָּטוּר
Therefore, one who uncovers himself to Marculis, or who threw a stone to Peor, is exempt from the death penalty,
דֶערְפַאר, אֵײנֶער וָואס עפְנְט זִיךְ אוֹיף פַאר מַרְקוּלִיס, אָדֶער וָואס הָאט גֶעוָואֳרְפְן אַ שְׁטֵײן פַאר פְּעוֹר, אִיז פָּטוּר פוּן מִיתַת בֵּית דִּין,
עַד שֶׁיַּעֲבֹד אוֹתוֹ דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ
until he serves it in the way of its specific service,
בִּיז עֶר דִינְט עֶס לוֹיט דֶעם אוֹפְן פוּן זַײן דִינְסְט,
שֶׁנֶּאֱמַר "אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי".
as it is said, "How did these nations serve their gods? And I will do so also, I."
וִוי עֶס שְׁטֵײט גֶעשְׁרִיבְן: "אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי."
וּמִפְּנֵי זֶה הָעִנְיָן צְרִיכִין בֵּית דִּין לֵידַע דַּרְכֵי הָעֲבוֹדוֹת,
And because of this matter, the Beis Din are required to know the ways of the services of the various idols,
אוּן צוּלִיב דֶעם עִנְיָן דַארְף בֵּית דִּין צוּ וִויסְן דִּי אוֹפְנִים פוּן דִּי דִינְסְטְן פוּן דִּי פַארְשִׁידֶענֶע עֲבוֹדָה זָרוֹת,
שֶׁאֵין סוֹקְלִין עוֹבֵד כּוֹכָבִים עַד שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁזּוֹ הִיא דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ:
for we do not stone a worshiper of stars until they know that this is indeed the way of its service.
וַוײל מֶען פַארְשְׁטֵײנֶערְט נִישְׁט אַ שְׁטֶערְן-דִינֶער בִּיז זֵײ וִוײסְן אַז דָאס אִיז טַאקֶע דֶער אוֹפְן פוּן זַײן דִינְסְט.
וְאַזְהָרָה שֶׁל עֲבוֹדוֹת אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן
And the warning in the Torah of performing these services and the like of them to an idol
אוּן דִי וָוארוּנְג אִין דֶער תּוֹרָה פוּן דִי דָאזִיגֶע עֲבוֹדוֹת אוּן עֶנְלִיכֶע צוּ זֵיי צוּ אַן עֲבוֹדָה זָרָה
הוּא מַה שֶּׁכָּתוּב "וְלֹא תָעָבְדֵם".
is what is written in the verse: "and do not serve them."
אִיז דָאס וָואס עֶס שְׁטֵייט גֶעשְׁרִיבְן אִין פָּסוּק: "וְלֹא תָעָבְדֵם" (אוּן דּוּ זָאלְסְט זֵיי נִישְׁט דִינֶען).
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים
In what case are these words said, that one is only liable if he serves the idol in its normal manner?
אִין וָואסֶערֶע דְּבָרִים זֶענֶען גֶעזָאגְט גֶעוָואָרְן, אַז מֶען אִיז נָאר חַיָּב וֶוערְן מֶען דִינְט דִי עֲבוֹדָה זָרָה אוֹיף אִיר גֶעוְויינְלִיכְן אוֹפְן?
בִּשְׁאָר עֲבוֹדוֹת חוּץ מִמִּשְׁתַּחֲוְה וְזוֹבֵחַ וּמַקְטִיר וּמְנַסֵּךְ.
Regarding other services, except for bowing, and slaughtering, and burning incense, and pouring libations.
בְּנוֹגֵעַ אַנְדֶערֶע עֲבוֹדוֹת, חוּץ פוּן בּוֹקֵעַ זַיְין (הִשְׁתַּחֲוָויָה), אוּן שַׁחְטְ'ן (זוֹבֵחַ), אוּן מַקְטִיר זַיְין קְטוֹרֶת, אוּן גִיסְן אַ נִיסוּךְ.
אֲבָל הָעוֹבֵד בְּאַחַת מֵעֲבוֹדוֹת אֵלּוּ לְאֶחָד מִכָּל מִינֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים חַיָּב
But one who serves with one of these four services to one of all types of worship of stars is liable to the death penalty,
אָבֶּער דֶער וָואס דִינְט מִיט אֵיינֶע פוּן דִי פִיר עֲבוֹדוֹת צוּ אֵיינֶע פוּן אַלֶע מִינִים עֲבוֹדָה זָרָה אִיז חַיָּב מִיתַת בֵּית דִּין,
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ בְּכָךְ.
and even though that is not the way of its service to worship it in this manner.
אוּן אַפִילוּ אוֹיב עֶס אִיז נִישְׁט דֶער וֶועג פוּן אִיר עֲבוֹדָה אִיר צוּ דִינֶען אוֹיף דֶעם אוֹפְן.
כֵּיצַד.
How so?
וִויאַזוֹי?
הֲרֵי שֶׁנִּסֵּךְ לִפְעוֹר אוֹ שֶׁזָּבַח לְמַרְקוּלִיס חַיָּב
Behold, one who poured libations to the idol Peor, or who slaughtered an animal to Markulis, is liable,
הֲרֵי אוֹיב אֵיינֶער הָאט גֶעגָאסְן אַ נִיסוּךְ צוּ דֶער עֲבוֹדָה זָרָה פְּעוֹר, אָדֶער עֶר הָאט גֶעשַׁחְטְן אַ בְּהֵמָה צוּ מַרְקוּלִיס, אִיז עֶר חַיָּב,
שֶׁנֶּאֱמַר "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ".
as it is said: "He who slaughters to the gods shall be destroyed, except to Hashem alone."
וִוי עֶס שְׁטֵייט גֶעשְׁרִיבְן: "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ".
זְבִיחָה בִּכְלַל עֲבוֹדָה הָיְתָה
Now, slaughtering was already included in the general category of service which is forbidden,
דִי עֲבוֹדָה פוּן שְׁחִיטָה אִיז דָאךְ גֶעוֶוען אִין דֶעם כְּלָל פוּן עֲבוֹדָה וָואס אִיז פַארְבָאטְן,
וְלָמָּה יָצָאת
and why did it go out from the general rule to be mentioned explicitly?
אוּן פַארְוָואס אִיז עֶס אַרוֹיסְגֶעגַאנְגֶען פוּנֶעם כְּלָל צוּ וֶוערְן דֶערְמָאנְט בַּאזוּנְדֶער?
לוֹמַר לְךָ מַה זְּבִיחָה מְיֻחֶדֶת שֶׁעוֹבְדִין בָּהּ לַשֵּׁם
To say to you: Just as slaughtering is unique in that they serve with it to the Name of Hashem in the Beis HaMikdash,
דִיר צוּ זָאגְן: אַזוֹי וִוי שְׁחִיטָה אִיז אוֹיסְגֶעצֵייכְנְט מִיט דֶעם וָואס מֶען דִינְט מִיט אִיר צוּ הַשֵּׁם אִין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
וְחַיָּב הַזּוֹבֵחַ לְאֵל אַחֵר סְקִילָה עָלֶיהָ
and the one who slaughters to another god is liable to stoning for it,
אוּן דֶער וָואס שַׁחְט צוּ אַן אַנְדֶערְן גָאט אִיז חַיָּב סְקִילָה פַאר דֶעם,
בֵּין הָיְתָה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ בִּזְבִיחָה אוֹ אֵינָהּ בִּזְבִיחָה.
whether it was the way of its service with slaughtering, or whether it is not the way of its service with slaughtering;
סַיי עֶס אִיז גֶעוֶוען דֶער וֶועג פוּן אִיר עֲבוֹדָה מִיט שְׁחִיטָה, אָדֶער עֶס אִיז נִישְׁט דֶער וֶועג פוּן אִיר עֲבוֹדָה מִיט שְׁחִיטָה;
אַף כָּל עֲבוֹדָה שֶׁהִיא מְיֻחֶדֶת לַשֵּׁם
so too, every service that is unique to the Name of Hashem,
אַזוֹי אוֹיךְ יֶעדֶע עֲבוֹדָה וָואס אִיז אוֹיסְגֶעצֵייכְנְט צוּ הַשֵּׁם,
אִם עָבַד בָּהּ לְאֵל אַחֵר
if he served with it to another god,
אוֹיב עֶר הָאט גֶעדִינְט מִיט אִיר צוּ אַן אַנְדֶערְן גָאט,
בֵּין שֶׁהָיְתָה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ בְּכָךְ בֵּין שֶׁאֵינָהּ בְּכָךְ חַיָּב עָלֶיהָ.
whether that it was the way of its service in this manner, or whether that it is not in this manner, he is liable for it.
סַיי אַז עֶס אִיז גֶעוֶוען דֶער וֶועג פוּן אִיר עֲבוֹדָה אוֹיף דֶעם אוֹפְן, סַיי אַז עֶס אִיז נִישְׁט אוֹיף דֶעם אוֹפְן, אִיז עֶר חַיָּב אוֹיף אִיר.
לְכָךְ נֶאֱמַר "לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר"
For this reason it is said: "do not bow down to another god,"
דֶערְפַאר אִיז גֶעזָאגְט גֶעוָואָרְן: "לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר",
לְחַיֵּב עַל הַהִשְׁתַּחֲוָיָה אֲפִלּוּ אֵין דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ בְּכָךְ.
to obligate for the bowing, even if it is not the way of its service in this manner.
צוּ מְחַיֵּיב זַיְין אוֹיף הִשְׁתַּחֲוָויָה אַפִילוּ אוֹיב עֶס אִיז נִישְׁט דֶער וֶועג פוּן אִיר עֲבוֹדָה אוֹיף דֶעם אוֹפְן.
וְהוּא הַדִּין לִמְקַטֵּר וּמְנַסֵּךְ.
And it is the same law for one who burns incense and pours libations.
אוּן דָאס אִיז דֶער זֶעלְבֶער דִין פַאר מַקְטִיר זַיְין אוּן מְנַסֵּךְ זַיְין.
וְזוֹרֵק וּמְנַסֵּךְ אֶחָד הוּא:
And sprinkling blood and pouring libations, they are considered one category of service.
אוּן שְׁפְרִיצְן בְּלוּט אוּן גִיסְן אַ נִיסוּךְ זֶענֶען אֵיינְס, זֵיי וֶוערְן פַארְעֶכְנְט אַלְס דִי זֶעלְבֶע קָאטֶעגָארְיֶע פוּן עֲבוֹדָה.
סָפַת לָהּ צוֹאָה
If one smeared to it, to an idol, feces as an act of degradation,
אויב אײנער האָט אָנגעשמירט אויף איר, אויף אַן עבודה זרה, שמוץ אַלס אַ וועג פֿון דערנידערונג,
אוֹ שֶׁנִּסֵּךְ לָהּ עֲבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם
or who poured a libation to it of a chamber pot of water of feet, meaning urine,
אָדער וואָס ער האָט אויסגעגאָסן פֿאַר איר אַ נאַכט-האָפֿן פֿון וואַסער פֿון די פֿיס, דאָס מיינט אורין,
חַיָּב.
he is liable to the death penalty, because this is equivalent to the service of Peor, which is worshipped through degradation.
איז ער חייב מיתה, ווײל דאָס איז גלײך צו דער עבודה פֿון פעור, וואָס מען דינט דורך דערנידערונג.
שָׁחַט לָהּ חָגָב
If one slaughtered to it a locust,
אויב אײנער האָט געקוילעט פֿאַר איר אַ הײשעריק,
פָּטוּר
he is exempt from the death penalty,
איז ער פטור פֿון מיתה,
אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה עֲבוֹדָתָהּ בְּכָךְ.
unless indeed was its worship with this specific act.
אחוץ אויב טאַקע איז איר דינסט געווען מיט דעם ספּעציפֿישן אופֿן.
וְכֵן אִם שָׁחַט לָהּ בְּהֵמָה מְחֻסֶּרֶת אֵיבָר
And likewise if one slaughtered to it an animal lacking a limb,
און אַזוי אויך אויב ער האָט געקוילעט פֿאַר איר אַ בהמה וואָס האָט אַ חסרון אין אַן אבֿר,
פָּטוּר
he is exempt,
איז ער פטור,
אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ בְּכָךְ.
unless indeed was the way of its worship with this kind of worship.
אחוץ אויב טאַקע איז געווען דער וועג פֿון איר דינסט מיט דעם סאָרט עבודה.
עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָהּ בְּמַקֵּל.
Regarding an idol that they worship it with a staff:
בנוגע אַן עבודה זרה וואָס מען דינט איר מיט אַ שטעקן:
שָׁבַר מַקֵּל בְּפָנֶיהָ
if one broke a staff before it,
אויב אײנער האָט געבראָכן אַ שטעקן פֿאַר איר פּנים,
חַיָּב
he is liable, as breaking is akin to slaughtering,
איז ער חייב, ווײל ברעכן איז ענלעך צו שחיטה,
וְנֶאֱסֶרֶת.
and it, the staff, is forbidden for any use as an offering to an idol.
און עס, דער שטעקן, ווערט אסור פֿאַר יעדן באַנוץ אַלס אַ קרבן פֿאַר עבודה זרה.
זָרַק מַקֵּל בְּפָנֶיהָ
If one threw a staff before it,
אויב אײנער האָט געוואָרפֿן אַ שטעקן פֿאַר איר פּנים,
חַיָּב
he is liable for performing its service,
איז ער חייב פֿאַרן טאָן איר עבודה,
וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת.
but the staff is not forbidden.
אָבער דער שטעקן ווערט נישט אסור.
שֶׁאֵין זְרִיקַת הַמַּקֵּל כְּעֵין זְרִיקַת הַדָּם
The reason is because not throwing of the staff is like sprinkling of the blood on the Mizbe'ach;
דער טעם איז ווײל נישט דאָס וואָרפֿן דעם שטעקן איז ווי דאָס שפּריצן דעם בלוט אויפֿן מזבח;
שֶׁהֲרֵי הַמַּקֵּל כְּמוֹ שֵׁהוּא
for behold the staff remains as it is when thrown,
ווײל אָט דער שטעקן בלײבט אַזוי ווי ער איז ווען מען וואָרפֿט אים,
וְהַדָּם מִתְפַּזֵּר.
and the blood scatters when sprinkled.
און דאָס בלוט צעשפּרײט זיך ווען מען שפּריצט עס.
הַמְקַבֵּל עָלָיו אֶחָד מִכָּל מִינֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בֵּאלוֹהַּ
One who accepts upon himself one from all types of idols as a god,
דער וואָס נעמט אויף זיך אײנע פֿון אַלע מינים עבודה זרה פֿאַר אַ גאָט,
חַיָּב סְקִילָה.
is liable to stoning.
איז חייב סקילה.
וַאֲפִלּוּ הִגְבִּיהַּ לְבֵנָה
And even if he lifted a brick
און אפֿילו אויב ער האָט אויפֿגעהויבן אַ ציגל
וְאָמַר לָהּ אֵלִי אַתָּה
and said to it, "my god you are,"
און געזאָגט צו איר, "מײן גאָט ביסטו,"
וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּדִבּוּר זֶה
and likewise any similar to speech this,
און אַזוי אויך אַלעס ענלעך צו דעם דיבור,
חַיָּב.
he is liable.
איז ער חייב.
וַאֲפִלּוּ חָזַר בּוֹ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר
And even if he retracted · within the time of speech, which is the time it takes a disciple to greet his teacher,
און אפֿילו אויב ער האָט זיך באַדויערט אין אַ שיעור פֿון תוך כדי דיבור, וואָס דאָס איז די צײט וואָס עס נעמט פֿאַר אַ תלמיד צו באַגריסן זײן רבי'ן,
וְאָמַר אֵין זֶה אֵלִי
and said, "is not this my god,"
און געזאָגט, "דאָס איז נישט מײן גאָט,"
אֵין חֲזָרָתוֹ כְּלוּם
is not his retraction anything of substance to save him,
איז זײן חרטה גאָרנישט ווערט אים צו ראַטעווען,
אֶלָּא נִסְקָל:
but instead he is stoned.
נאָר אַנשטאָט דעם ווערט ער געשטײניקט.
הָעוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים כְּדַרְכָּהּ
One who serves an idol according to its established way of worship,
דֶער וָואס דִינְט אַן עֲבוֹדָה זָרָה לוֹיְט אִיר אֵיינְגֶעשְׁטֶעלְטְן וֶועג פוּן דִינֶען,
וַאֲפִלּוּ עָשָׂה דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן
and even if he did so in a way of disgrace and contempt,
אוּן אַפִילוּ אוֹיבּ עֶר הָאט גֶעטוּן אַזוֹי אוֹיף אַ וֶועג פוּן בִּיזוּי אוּן פַארְאַכְטוּנְג,
חַיָּב.
he is still liable for serving avodah zarah.
אִיז עֶר אַלְץ חַיָּב פַארְן דִינֶען עֲבוֹדָה זָרָה.
כֵּיצַד.
How so?
וִויאַזוֹי?
הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לִפְעוֹר כְּדֵי לְבַזּוֹתוֹ
One who exposes himself to the idol of Peor in order to disgrace it,
דֶער וָואס עֶפְנְט זִיךְ אוֹיף פַאר דֶער עֲבוֹדָה זָרָה פְּעוֹר כְּדֵי אִיר צוּ מְבַזֶּה זַיין,
אוֹ זָרַק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס כְּדֵי לְבַזּוֹתוֹ
or one who threw a stone to the idol of Marculis in order to disgrace it,
אָדֶער אֵיינֶער וָואס הָאט גֶעוָואֳרְפְן אַ שְׁטֵיין צוּ דֶער עֲבוֹדָה זָרָה מֶרְקוּלִיס כְּדֵי אִיר צוּ מְבַזֶּה זַיין,
הוֹאִיל וַעֲבוֹדָתוֹ בְּכָךְ
since its worship is performed with this very act,
אַזוֹי וִוי אִיר דִינְסְט אִיז גֶעטוּן מִיט דֶעם אַלֵיין,
חַיָּב.
he is liable for worshiping it.
אִיז עֶר חַיָּב פַארְן דִינֶען אִיר.
וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ:
And if he did so without realizing it was forbidden, he brings a sacrifice for his inadvertent transgression.
אוּן אוֹיבּ עֶר הָאט עֶס גֶעטוּן בְּשׁוֹגֵג, בְּרֶענְגְט עֶר אַ קָרְבָּן אוֹיף זַיין שְׁגָגָה.
הָעוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מֵאַהֲבָה
One who serves worship of stars out of love for the idol itself,
דֶער וָואס דִינְט עֲבוֹדָה זָרָה אוֹיס לִיבְּשָׁאפְט צוּ דֶער עֲבוֹדָה זָרָה אַלֵיין,
כְּגוֹן שֶׁחָשַׁק בְּצוּרָה זוֹ מִפְּנֵי מְלַאכְתָּהּ שֶׁהָיְתָה נָאָה בְּיוֹתֵר.
for example, that he desired this image because of its craftsmanship, that was beautiful exceedingly,
צוּם בַּיישְׁפִּיל, אַז עֶר הָאט גֶעהַאט אַ חֵשֶׁק צוּ דֶער דָאזִיגֶער גֶעשְׁטַאלְט צוּלִיבּ אִיר אַרְבֶּעט, וָואס אִיז גֶעוֶוען אוֹיסֶערְגֶעוֵויינְלִיךְ שֵׁיין,
אוֹ שֶׁעֲבָדָהּ מִיִּרְאָתוֹ לָהּ שֶׁמָּא תָּרֵעַ לוֹ
or that he served it out of his fear of it, lest it do harm to him,
אָדֶער עֶר הָאט אִיר גֶעדִינְט צוּלִיבּ זַיין מוֹרָא פַאר אִיר, טָאמֶער וֶועט זִי אִים שְׁלֶעכְטְס טָאן,
כְּמוֹ שֶׁהֵן מְדַמִּים עוֹבְדֶיהָ שֶׁהִיא מֵיטִיבָה וּמְרֵעָה.
just as its worshipers imagine, that it does good and does harm;
אַזוֹי וִוי אִירֶע דִינֶערְס שְׁטֶעלְן זִיךְ פָאר, אַז זִי טוּט גוּטְס אוּן טוּט שְׁלֶעכְטְס;
אִם קִבְּלָהּ עָלָיו בֵּאלוֹהַּ חַיָּב סְקִילָה
if he accepted it upon himself as a god, he is liable to stoning,
אוֹיבּ עֶר הָאט אִיר מְקַבֵּל גֶעוֶוען אוֹיף זִיךְ אַלְס אַ גָאט, אִיז עֶר חַיָּב סְקִילָה,
וְאִם עֲבָדָהּ דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ אוֹ בְּאַחַת מֵאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת מֵאַהֲבָה אוֹ מִיִּרְאָה פָּטוּר.
but if he served it only in the way of its service, or in one of four primary services, out of love or out of fear without accepting it as a god, he is exempt from the death penalty.
אָבֶּער אוֹיבּ עֶר הָאט אִיר גֶעדִינְט בְּלוֹיז לוֹיט דֶעם אוֹפְן פוּן אִיר דִינְסְט, אָדֶער מִיט אַיינֶע פוּן דִי פִיר הוֹיפְט דִינְסְטְן, אוֹיס לִיבְּשָׁאפְט אָדֶער אוֹיס מוֹרָא אָן אִיר מְקַבֵּל זַיין אַלְס גָאט, אִיז עֶר פָּטוּר פוּן מִיתַת בֵּית דִּין.
הַמְגַפֵּף עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְהַמְנַשֵּׁק לָהּ
One who embraces worship of stars, and one who kisses it,
דֶער וָואס הַאלְט אַרוּם אַן עֲבוֹדָה זָרָה, אוּן דֶער וָואס קוּשְׁט אִיר,
וְהַמְכַבֵּד וְהַמְרַבֵּץ לְפָנֶיהָ
and one who sweeps, and one who sprinkles water before it to lay the dust,
אוּן דֶער וָואס קֶערְט, אוּן דֶער וָואס בַאגִיסְט מִיט וַואסֶער פַאר אִיר כְּדֵי צוּ לֵייגְן דֶעם שְׁטוֹיבּ,
וְהַמַּרְחִיץ לָהּ וְהַסָּךְ וְהַמַּלְבִּישׁ וְהַמַּנְעִיל
and one who washes it, and one who anoints it, and one who dresses it, and one who puts shoes on it,
אוּן דֶער וָואס וַואשְׁט אִיר, אוּן דֶער וָואס שְׁמִירְט אִיר אָן מִיט אוֹיל, אוּן דֶער וָואס קְלֵיידְט אִיר, אוּן דֶער וָואס טוּט אִיר אָן שִׁיךְ,
וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּדִבְרֵי כָּבוֹד הָאֵלּוּ
and all similar to these matters of honor,
אוּן אַלֶעס עֶנְלִיךְ צוּ דִי דָאזִיגֶע עִנְיָנִים פוּן כָּבוֹד,
עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תָעָבְדֵם,
transgresses a negative commandment, as it is said: "And do not serve them,"
אִיבֶּערְטְרֶעט אַ לֹא תַעֲשֶׂה, וִוי עֶס שְׁטֵייט גֶעשְׁרִיבְן: "וְלֹא תָעָבְדֵם" (אוּן דוּ זָאלְסְט זֵיי נִישְׁט דִינֶען),
וּדְבָרִים אֵלּוּ בִּכְלַל עֲבוֹדָה הֵן.
and these matters are in the category of service.
אוּן דִי דָאזִיגֶע זַאכְן זֶענֶען אַרַיינְגֶערֶעכְנְט אִינֶעם כְּלַל פוּן דִינְסְט.
וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ לוֹקֶה עַל אַחַת מֵהֶן לְפִי שֶׁאֵינָן בְּפֵרוּשׁ.
And even though this is so, he does not receive lashes for one of them, because they are not explicitly written in the Torah.
אוּן אֲפִילוּ אַזוֹי, אִיז עֶר נִישְׁט לוֹקֶה אוֹיף קֵיין אַיינֶע פוּן זֵיי, וַוייל זֵיי זֶענֶען נִישְׁט קְלָאר אַרוֹיסְגֶעשְׁרִיבְן אִין דֶער תּוֹרָה.
וְאִם הָיְתָה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ בְּאֶחָד מִכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וַעֲשָׂהוּ לְעָבְדָהּ חַיָּב:
And if the way of its service was with one of all these things, and he did it to serve it, he is liable to the full penalty.
אוּן אוֹיבּ דֶער אוֹפְן פוּן אִיר דִינְסְט אִיז גֶעוֶוען מִיט אַיינֶע פוּן אַלֶע דָאזִיגֶע זַאכְן, אוּן עֶר הָאט עֶס גֶעטָאן כְּדֵי אִיר צוּ דִינֶען, אִיז עֶר חַיָּב דִי פוּלֶע שְׁטְרָאף.
יָשַׁב לוֹ קוֹץ בְּרַגְלוֹ לִפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים
If a splinter sat, meaning it became stuck, for him in his foot while he was standing before an idol of worship of stars,
אויב עס אִיז אִים אַרַײנְגֶעגַאנְגֶען אַ שְׁפְּלִיטֶער אִין זַײן פוּס וֶוען עֶר שְׁטֵייט פַאר אַן עֲבוֹדָה זָרָה פוּן דִינְסְט פוּן שְׁטֶערְן,
לֹא יָשֹׁחַ וְיִטְּלֶנּוּ
he shall not bend down and remove it while standing there,
זָאל עֶר זִיךְ נִישְׁט אַרָאפְּבֵײגְן אוּן עֶס אַרוֹיסְנֶעמֶען וֶוען עֶר שְׁטֵייט דָארְט,
מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ.
because to onlookers it appears like he is one bowing to it.
וַוײל פַאר דִי וָואס קוּקְן צוּ זֶעט עֶס אוֹיס וִוי עֶר אִיז זִיךְ בּוֹקֶה צוּ אִיר.
נִתְפַּזְּרוּ לוֹ מָעוֹת בְּפָנֶיהָ
Similarly, if money scattered for him in front of it,
אַזוֹי אוֹיךְ, אויב גֶעלְט הָאט זִיךְ אִים צֶעשְׁפְּרֵײט פַאר אִיר פָּנִים,
לֹא יָשֹׁחַ וְיִטְּלֵם
he shall not bend down and take them from a standing position,
זָאל עֶר זִיךְ נִישְׁט אַרָאפְּבֵײגְן אוּן זֵײ אוֹיפְנֶעמֶען פוּן אַ שְׁטֵײעֶדִיגְן מַצָּב,
מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ
because it appears like he is one bowing to it;
וַוײל עֶס זֶעט אוֹיס וִוי עֶר אִיז זִיךְ בּוֹקֶה צוּ אִיר;
אֶלָּא יֵשֵׁב וְאַחַר כָּךְ יִטּל:
rather, he shall sit down completely, and after so, from his seated position, he shall take them, as this does not look like bowing.
נָאר עֶר זָאל זִיךְ אַרָאפְזֶעצְן אִינְגַאנְצְן, אוּן נָאכְדֶעם, פוּן זַײן זִיצְנְדִיגְן מַצָּב, זָאל עֶר נֶעמֶען זֵײ, וִויבַאלְד דָאס זֶעט נִישְׁט אוֹיס וִוי בּוּקְן זִיךְ.
פַּרְצוּפוֹת הַמְקַלְּחוֹת מַיִם
Regarding statues that spout water
לְגַבֵּי סְטַאטּוּעֶן וָואס שְׁפְרִיצְן וַואסֶער
בִּפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים
before an idol of worship of stars,
פַאר אַן אָפְגָאט פוּן עֲבוֹדָה זָרָה,
לֹא יַנִּיחַ פִּיו עַל פִּיהֶם וְיִשְׁתֶּה
a person should not place his mouth upon their mouth and drink,
זָאל אַ מֶענְטְשׁ נִישְׁט לֵייגְן זַיין מוֹיל אוֹיף זֵייעֶר מוֹיל אוּן טְרִינְקֶען,
מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְנַשֵּׁק לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים:
because it appears like he is kissing the idol of worship of stars.
וַוייל עֶס זֶעט אוֹיס וִוי עֶר קוּשְׁצֶעט דִי עֲבוֹדָה זָרָה.
הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לְעַצְמוֹ
One who makes an idol of worship of stars for himself,
דֶער וָואס מַאכְט אַן עֲבוֹדָה זָרָה פַאר זִיךְ אַלֵיין,
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֲשָׂאָהּ בְּיָדוֹ
even though he did not make it with his own hand but rather had someone else make it for him,
כָאטְש עֶר הָאט עֶס נִישְׁט גֶעמַאכְט מִיט זַיין אַייגֶענֶער הַאנְט נָאר עֶר הָאט עֶס גֶעלָאזְט מַאכְן דוּרְךְ אַנְדֶערֶע,
וְלֹא עֲבָדָהּ
and even if not yet he worshiped it,
אוּן אֲפִילוּ אוֹיב עֶר הָאט עֶס נָאךְ נִישְׁט גֶעדִינְט,
לוֹקֶה
he is lashed,
בַאקוּמְט עֶר מַלְקוֹת,
שֶׁנֶּאֱמַר שמות כ ד "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה".
as it is said in the Torah in Shemos 20:4, "Do not make for yourself a carved image or any likeness."
וִוי עֶס שְׁטֵייט אִין דֶער תּוֹרָה אִין שְׁמוֹת כ, ד: "לֹא תַעֲשֶׂה לְּךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה" (דוּ זָאלְסְט נִישְׁט מַאכְן פַאר דִיר קֵיין גֶעשְׁנִיצְט בִּילְד אָדֶער סַיי וֶועלְכֶע גֶעשְׁטַאלְט).
וְכֵן הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּיָדוֹ לַאֲחֵרִים
And likewise, one who makes an object of worship of stars with his own hand for others,
אוּן אַזוֹי אוֹיךְ, דֶער וָואס מַאכְט אַן עֲבוֹדָה זָרָה מִיט זַיין אַייגֶענֶער הַאנְט פַאר אַנְדֶערֶע,
אֲפִלּוּ עֲשָׂאָהּ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים
even if he made it for a non-Jewish worshiper of stars,
אֲפִילוּ אוֹיב עֶר הָאט עֶס גֶעמַאכְט פַאר אַן עוֹבֵד כּוֹכָבִים,
לוֹקֶה
he is lashed,
בַאקוּמְט עֶר מַלְקוֹת,
שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט ד "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם".
as it is said in Vayikra 19:4, "and gods of molten metal do not make for yourselves" which the Sages expound to mean you shall not make them for others to worship.
וִוי עֶס שְׁטֵייט אִין וַיִּקְרָא יט, ד: "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" (אוּן אַפְגָאטְן פוּן גֶעגָאסֶענֶע מֶעטַאלְן זָאלְט אִיר נִישְׁט מַאכְן פַאר אַייךְ), וָואס חֲזַ"ל דַרְשְׁנֶען אַז מֶען טָאר עֶס נִישְׁט מַאכְן פַאר אַנְדֶערֶע צוּ דִינֶען.
לְפִיכָךְ הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּיָדוֹ לְעַצְמוֹ
Therefore, one who makes an object of worship of stars with his own hand for himself
דֶערִיבֶער, דֶער וָואס מַאכְט אַן עֲבוֹדָה זָרָה מִיט זַיין אַייגֶענֶער הַאנְט פַאר זִיךְ אַלֵיין,
לוֹקֶה שְׁתַּיִם:
is lashed twice, once for making it for himself and once for physically making it.
בַאקוּמְט צְוֵויי מָאל מַלְקוֹת, אַיינְמָאל פַארְן מַאכְן פַאר זִיךְ אוּן אַיינְמָאל פַארְן עֶס פִיזִיש מַאכְן מִיט דִי אַייגֶענֶע הֶענְט.
אָסוּר לַעֲשׂוֹת צוּרוֹת לְנוֹי
It is forbidden to make images for decoration
עֶס אִיז אָסוּר צוּ מָאכְן פָארֶעמְס פַאר שֵׁיינְקֵייט
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים
and even though that it is not for the purpose of worship of stars,
אוּן אֲפִילוּ וֶוען דָאס אִיז נִישְׁט פַארְן צְוֶועק פוּן עֲבוֹדָה זָרָה,
שֶׁנֶּאֱמַר שמות כ כ "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי"
as it is said in Shemos 20:20, "Do not make with Me,"
וִוי עֶס שְׁטֵייט אִין שמות כ:כ, "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי" (אִיר זָאלְט נִישְׁט מָאכְן מִיט מִיר),
כְּלוֹמַר צוּרוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁאֵינָם אֶלָּא לְנוֹי
meaning to say, images of silver and gold which are not made except for decoration,
דָאס הֵייסְט, פָארֶעמְס פוּן זִילְבֶּר אוּן גָאלְד וָואס זֶענֶען נִישְׁט גֶעמָאכְט נָאר פַאר שֵׁיינְקֵייט,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְּעוּ בָּהֶן הַטּוֹעִים וִידַמּוּ שֶׁהֵם לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.
in order that not will err with them those who err and imagine that they are for worship of stars.
כְּדֵי עֶס זָאלְן נִישְׁט טָעוּת הָאבְן אִין זֵיי דִי וָואס טוּעֶן טָעוּת אוּן מֵיינֶען אַז זֵיי זֶענֶען פַאר עֲבוֹדָה זָרָה.
וְאֵין אִסּוּר לָצוּר לְנוֹי אֶלָּא צוּרַת הָאָדָם בִּלְבַד.
And there is no prohibition to form for decoration except the form of the human alone.
אוּן עֶס אִיז נִישְׁט דָא קֵיין אִיסוּר צוּ פָארֶעמֶען פַאר שֵׁיינְקֵייט נָאר דִי צוּרָה פוּן אַ מֶענְטְשׁ אַלֵיין.
לְפִיכָךְ אֵין מְצַיְּרִים לֹא בְּעֵץ וְלֹא בְּסִיד וְלֹא בְּאֶבֶן צוּרַת הָאָדָם.
Therefore, we do not form, not in wood, and not in plaster, and not in stone, the form of the human.
דֶערִיבֶּער מָאכְט מֶען נִישְׁט, נִישְׁט אִין הָאלְץ, אוּן נִישְׁט אִין קַאלְךְ, אוּן נִישְׁט אִין שְׁטֵיין, דִי צוּרָה פוּן אַ מֶענְטְשׁ.
וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה הַצּוּרָה בּוֹלֶטֶת
And this is when it is the image protruding,
אוּן דָאס אִיז וֶוען דִי צוּרָה אִיז אַרוֹיסְגֶעשְׁטַאנֶען,
כְּגוֹן הַצִּיּוּר וְהַכִּיּוּר שֶׁבַּטְּרַקְלִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן
for example, the drawing and the carving that are in the hall and similar to them,
וִוי לְמָשָׁל דִי צֵייכֶענוּנג אוּן דִי אוֹיסְשְׁנִיצוּנג וָואס זֶענֶען אִין פַאלַאץ אוּן עֶנְלִיכְס צוּ זֵיי,
וְאִם צָר לוֹקֵה.
and if one formed such a protruding image, he receives lashes.
אוּן אוֹיב מֶען הָאט גֶעפָארֶעמְט אַזָא אַרוֹיסְגֶעשְׁטַאנֶענֶע צוּרָה, בַאקוּמְט מֶען מַלְקוֹת.
אֲבָל אִם הָיִתָה הַצּוּרָה מֻשְׁקַעַת
But if was the image sunken,
אָבֶּער אוֹיב דִי צוּרָה אִיז גֶעוֶוען אֵיינְגֶעקְרִיצְט,
אוֹ צוּרָה שֶׁל סַמָּנִין
or an image of colors,
אָדֶער אַ צוּרָה פוּן פַארְבְן,
כְּגוֹן הַצּוּרוֹת שֵׁעַל גַּבֵּי הַלּוּחוֹת וִהַטַּבְלִיּוֹת
for example, the images that are on top of the tablets and the boards,
וִוי לְמָשָׁל דִי צוּרוֹת וָואס זֶענֶען אוֹיף דִי טָאוְולֶען אוּן דִי בְּרֶעטֶער,
אוֹ צוּרוֹת שֶׁרוֹקְמִין בָּאָרִיג
or images that they embroider in the weaving,
אָדֶער צוּרוֹת וָואס מֶען שְׁטִיקְט אוֹיף אַ גֶעוֶועב,
הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת:
behold, these are permitted.
זֶענֶען דִי דָאזִיגֶע מוּתָּר.
טַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם שֶׁהוּא צוּרַת אָדָם
Regarding a ring that has upon it a seal which is the form of a man:
לְגַבֵּי אַ רִינְג וָואס הָאט אוֹיף זִיך אַ זִיגְל וָואס אִיז דִי פָארֶעם פוּן אַ מֶענְטְש:
אִם הָיְתָה הַצּוּרָה בּוֹלֶטֶת אָסוּר לְהַנִּיחָהּ
if the form was protruding, it is forbidden to wear it, because it looks like he is wearing an idol,
אוֹיב דִּי פָארֶעם אִיז גֶעוֶוען אַרוֹיסְשְׁטֵייעֶנְדִיג, אִיז אָסוּר עֶס אָנְצוּטאָן, וַוייל עֶס זֶעט אוֹיס וִוי עֶר טְרָאגְט אַן עֲבוֹדָה זָרָה,
וּמֻתָּר לַחְתֹּם בָּהּ.
but it is permitted to seal with it, since the seal it leaves in the wax or clay will be sunken.
אָבֶּער עֶס אִיז מוּתָּר צוּ זִיגְלֶען דֶערְמִיט, וִויבַּאלְד דֶער חוֹתָם וָואס עֶס לָאזְט אִיבֶּער אִין דֶעם וַואקְס אָדֶער לֵיים וֶעט זַײן אַיינְגֶעקְרִיצְט.
וְאִם הָיְתָה הַצּוּרָה שׁוֹקַעַת מֻתָּר לְהַנִּיחָהּ
And if the form was sunken, it is permitted to wear it,
אוּן אוֹיב דִּי ... פָארֶעם אִיז גֶעוֶוען אַיינְגֶעקְרִיצְט, אִיז מוּתָּר עֶס אָנְצוּטאָן,
וְאָסוּר לַחְתֹּם בָּהּ
and it is forbidden to seal with it,
אוּן עֶס אִיז אָסוּר צוּ זִיגְלֶען דֶערְמִיט,
מִפְּנֵי שֶׁהַנָּחָתָם תַּעֲשֶׂה בּוֹ הַצּוּרָה בּוֹלֶטֶת.
because their impression will make in it, meaning in the wax, the form protruding, and one is forbidden to make a protruding form of a human.
וַוייל זֵייעֶר אָפְדְרוּק וֶעט מַאכְן אִין אִים, דָאס הֵייסְט אִין דֶעם וַואקְס, דִּי פָארֶעם אַרוֹיסְשְׁטֵייעֶנְדִיג, אוּן עֶס אִיז אָסוּר צוּ מַאכְן אַן אַרוֹיסְשְׁטֵייעֶנְדִיגֶע פָארֶעם פוּן אַ מֶענְטְש.
וְכֵן אָסוּר לָצוּר דְּמוּת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים מַזָּלוֹת וּמַלְאָכִים
And likewise, it is forbidden to fashion the likeness of the sun and the moon, stars, constellations, and angels,
אוּן אַזוֹי אוֹיךְ אִיז אָסוּר צוּ מַאכְן דִּי גֶעשְׁטַאלְט פוּן דֶער זוּן אוּן דֶער לְבָנָה, שְׁטֶערְנְס, מַזָּלוֹת, אוּן מַלְאָכִים,
שֶׁנֶּאֱמַר שמות כ כ "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי"
as it is said in the Torah in Shemos 20:20, "Do not make with Me,"
וִוי עֶס שְׁטֵייט אִין דֶער תּוֹרָה אִין שְׁמוֹת כ:כ, "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי" (אִיר זָאלְט נִישְׁט מַאכְן מִיט מִיר),
גמרא ראש השנה כד ב "לֹא תַעֲשׂוּן כִּדְמוּת שְׁמָשַׁי הַמְשַׁמְּשִׁין לְפָנַי בַּמָּרוֹם"
which the Gemara in Rosh Hashanah 24b expounds to mean: "Do not make like the likeness of My servants who serve before Me on high,"
וָואס דִּי גְּמָרָא אִין רֹאשׁ הַשָּׁנָה כד: דָרְשְׁנְ'ט דֶערוֹיף: "אִיר זָאלְט נִישְׁט מַאכְן וִוי דִּי גֶעשְׁטַאלְט פוּן מַיינֶע דִינֶער וָואס דִינֶען פַאר מִיר אִין הִימְל",
וַאֲפִלּוּ עַל הַלּוּחַ.
and this prohibition applies even to drawing them flat on the tablet.
אוּן דֶער אִיסוּר קֶען אַרוֹיס אֲפִילוּ אוֹיף אַ טָאוְול דוּרְךְ מָאלְן פְלַאךְ.
צוּרוֹת הַבְּהֵמוֹת וּשְׁאָר נֶפֶשׁ חַיָּה חוּץ מִן הָאָדָם
However, the forms of beasts and other living creatures, except for man,
אָבֶּער דִּי פָארֶעמְס פוּן בְּהֵמוֹת אוּן אַנְדֶערֶע לֶעבֶּעדִיגֶע בַּאשֶׁעפֶענִישְׁן, חוּץ פוּן אַ מֶענְטְש,
וְצוּרוֹת הָאִילָנוֹת וּדְשָׁאִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן
and the forms of trees and grasses and similar to them—
אוּן דִּי פָארֶעמְס פוּן בּוֹימֶער אוּן גְרָאזְן אוּן עֶנְלִיכְס צוּ זֵיי—
מֻתָּר לָצוּר אוֹתָם
it is permitted to fashion them,
אִיז מוּתָּר זֵיי צוּ מַאכְן,
וַאֲפִלּוּ הָיְתָה הַצּוּרָה בּוֹלֶטֶת:
and even if the form was protruding.
אוּן אֲפִילוּ אוֹיב דִּי פָארֶעם אִיז גֶעוֶוען אַרוֹיסְשְׁטֵייעֶנְדִיג.
The chapter begins by establishing the punishments for serving false gods, whether done willingly or inadvertently. The Rambam explains that because gentiles established unique and often bizarre services for each idol—such as defecating before Pe'or or throwing stones at Marculis—a person is generally only liable if he worships the idol in its traditionally accepted manner, which requires the Beis Din to be knowledgeable in these pagan practices. However, the Torah singles out four specific services that are modeled after the avodah in the Beis HaMikdash—slaughtering, bowing, burning an offering, and pouring a libation (including sprinkling blood)—ruling that performing any of these four acts to any idol brings immediate liability, even if it is not the customary mode of worship for that particular deity.
דֶער קָאפִּיטְל הֵייבְט אָן מִיט דִּי עוֹנָשִׁים פַארְן דִּינֶען עֲבוֹדָה זָרָה, סַיי בְּרָצוֹן אוּן סַיי בְּשׁוֹגֵג. דֶער רַמְבַּ"ם מַסְבִּירְ'ט אַז וִויבַּאלְד דִּי גּוֹיִם הָאבְן קוֹבֵעַ גֶעוֶוען אֵייגְנַארְטִיגֶע אוּן אָפְטְמָאל מָאדְנֶע עֲבוֹדוֹת פַאר יֶעדְן אָפְגָאט—וִוי לְמָשָׁל זִיךְ מֵקֵל הַקַּלּוֹת זַיְין פַאר פְּעוֹר אָדֶער וָואפְן שְׁטֵיינֶער אוֹיף מֶרְקוּלִיס—אִיז אַ מֶענְטְשׁ גֶעוֶוענְלִיךְ נָאר חַיָּב אוֹיב עֶר דִּינְט דִּי עֲבוֹדָה זָרָה אוֹיף אִיר אָנְגֶענוּמֶענֶעם שְׁטַיְיגֶער, וָואס דָאס פַארְלַאנְגְט אַז בֵּית דִּין זָאל זַיְין בַּאקַאנְט אִין דִּי דָאזִיגֶע עֲבוֹדוֹת פוּן דִּי גּוֹיִם. אָבֶער, דִּי תּוֹרָה הָאט אוֹיסְגֶעשְׁלָאסְן פִיר סְפֶעצִיפִישֶׁע עֲבוֹדוֹת וָואס זֶענֶען גֶענוּמֶען פוּן דִּי עֲבוֹדָה אִין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ—שְׁחִיטָה, הִשְׁתַּחֲוָאָה, הַקְטָרָה, אוּן נִיסוּךְ (אַרַיְינְגֶערֶעכְנְט זְרִיקַת הַדָּם)—אוּן פַּסְקְנְ'ט אַז וֶוער עֶס טוּט אֵיינֶע פוּן דִּי פִיר עֲבוֹדוֹת פַאר וֶועלְכֶער עֲבוֹדָה זָרָה עֶס זָאל נָאר זַיְין, וֶוערְט גְלַיְיךְ חַיָּב, אֲפִילוּ אוֹיב דָאס אִיז נִישְׁט דֶער גֶעוְוֵינְלִיכֶער שְׁטַיְיגֶער פוּן דִּינֶען דֶעם דָאזִיגְן אָפְגָאט.
My dear talmid, look at the incredible depth of what the Rambam is teaching us here. The Torah tells us that if a person worships an idol in its specific way, even if that way is completely bizarre, like throwing stones or doing something dirty and degrading, he is fully liable. Why? Because that is how that specific thing is served. But then the Torah adds that there are four special services, like bowing down or bringing an offering, that make a person liable no matter what, because these are the ultimate expressions of surrender and devotion that belong only to Hashem.
What is the deep avodah for us here? The yetzer hara is very clever. He doesn't come to a frum Yid and say, "Go worship an idol." Instead, he tries to get us to bow down and surrender our minds, our hearts, and our precious time to the modern "idols" of our generation, our phones, our careers, or the pursuit of honor. We might think, "I'm not really bound to these things, I'm just using them!" But the sugya teaches us that surrender is surrender. When you bow your head and give your entire focus to something other than Hashem, you are giving away a piece of your neshama's devotion to a foreign power.
We also see how careful we must be with our actions. The halachah says that if a coin falls in front of an idol, you cannot bend down to pick it up because it looks like you are bowing to it. A Yid must live with such a high level of yiras Shamayim that even the appearance of compromise is completely unacceptable. We must be pure, inside and out, ensuring that every single bend of our knee and every thought of our heart is directed "l'Hashem levado", to Hashem alone.
Today, notice where you direct your focus and devotion. When you feel the urge to immediately bow your head and surrender your attention to a distraction or a screen, pause for ten seconds, lift your eyes upward, and consciously declare that your mind and heart belong only to Hashem.
מַיְין טַיְיעֶרֶער תַּלְמִיד, קוּק אֶרַיְין אִין דֶעם גֶעוַואלְדִיגְן עוֹמֶק וָואס דֶער רַמְבַּ"ם לֶערְנְט אוּנז דָא. דִּי תּוֹרָה זָאגְט אוּנז אַז אוֹיב אַ מֶענְטְשׁ דִּינְט אַן עֲבוֹדָה זָרָה אוֹיף אִיר סְפֶעצִיפִישְׁן וֶועג, אֲפִילוּ אוֹיב דֶער וֶועג אִיז אִינְגַאנְצְן מָאדְנֶע, וִוי וָואפְן שְׁטֵיינֶער אָדֶער טָאן עֶפֶעס מִיאוּס אוּן מְשֻׁנֶּה, אִיז עֶר אִינְגַאנְצְן חַיָּב. פַארְקִירֶעוֶועט פַארוָואס? וַוייל אַזוֹי דִּינְט מֶען דֶעם סְפֶעצִיפִישְׁן אָפְגָאט. אָבֶער דֶערְנָאךְ לֵיְיגְט דִּי תּוֹרָה צוּ אַז עֶס זֶענֶען דָא פִיר סְפֶעצִיפִישֶׁע עֲבוֹדוֹת, וִוי זִיךְ בּוּקְן אָדֶער בְּרֶענְגֶען אַ קָרְבָּן, וָואס מַאכְן אַ מֶענְטְשׁ חַיָּב אַלֶעמָאל, וַוייל דָאס זֶענֶען דִּי הֶעכְסְטֶע אוֹיסְדְרוּקְן פוּן זִיךְ אִיבֶערְגֶעבְּן אוּן זִיךְ אוּנְטֶערְוַואַרְפְן וָואס גֶעהֶערְן נָאר צוּ הַשֵּׁם.
וָואס אִיז דִּי טִיפֶע עֲבוֹדָה פַאר אוּנז דָא? דֶער יֵצֶר הָרָע אִיז זֵייֶער קְלוּג. עֶר קוּמְט נִישְׁט צוּ אַן עֶרְלִיכְן אִיד אוּן זָאגְט אִים, "גֵיי דִין עֲבוֹדָה זָרָה." אַנְשְׁטָאט דֶעם, פְרוּבִּירְט עֶר אוּנז צוּ מַאכְן בּוּקְן אוּן אוּנְטֶערְוַואַרְפְן אוּנְזֶערֶע קֶעפּ, אוּנְזֶערֶע הֶערְצֶער, אוּן אוּנְזֶער טַיְיעֶרְן צַיְיט צוּ דִּי הַיְינְטִיגֶע "עֲבוֹדָה זָרָה'ס" פוּן אוּנְזֶער דּוֹר, אוּנְזֶערֶע טֶעלֶעפָאגֶען, אוּנְזֶערֶע קַארְיֶערֶעס, אָדֶער דָאס נָאכְלוֹיפְן כָּבוֹד. מִיר קֶענֶען מַיְינֶען, "אִיךְ בִּין דָאךְ נִישְׁט בֶּאֱמֶת צוּגֶעבּוּנְדְן צוּ דִּי זַאכְן, אִיךְ נוּץ עֶס נָאר!" אָבֶער דִּי סוּגְיָא לֶערְנְט אוּנז אַז זִיךְ אוּנְטֶערְוַואַרְפְן אִיז זִיךְ אוּנְטֶערְוַואַרְפְן. וֶוען דּוּ בֵּיְיגְסְט דַיְין קָאפּ אוּן גִּיבְסְט דַיְין גַאנְצֶע קָאנְסֶענְטְרַאצְיֶע פַאר עֶפֶעס אַנְדֶערְשׁ חוּץ הַשֵּׁם, גִּיבְסְטוּ אַוֶועק אַ חֵלֶק פוּן דַיְין נְשָׁמָה'ס אִיבֶערְגֶעבְּנְקַיְיט פַאר אַ פְרֶעמְדְן כֹּחַ.
מִיר זֶענֶען אוֹיךְ מַמְשִׁיךְ צוּ זֶען וִוי פַארְזִיכְטִיג מִיר דַארְפְן זַיְין מִיט אוּנְזֶערֶע מַעֲשִׂים. דִּי הֲלָכָה זָאגְט אַז אוֹיב אַ מַטְבֵּעַ פַאלְט אַרָאפּ פַאר אַן עֲבוֹדָה זָרָה, טָאר מֶען זִיךְ נִישְׁט אַרָאפְבֵּיְיגְן עֶס אוֹיפְצוּהֵייבְן וַוייל עֶס זֶעט אוֹיס וִוי מֶען בּוּקְט זִיךְ צוּ אִיר. אַ אִיד דַארְף לֶעבְן מִיט אַזָא הוֹיכֶע מַדְרֵגָה פוּן יִרְאַת שָׁמַיִם אַז אֲפִילוּ דֶער אוֹיסְזֶען פוּן אַ פְּשָׁרָה אִיז אִינְגַאנְצְן אוּמְאַקְצֶעפְטִירְבַּאר. מִיר מוּזְן זַיְין רֵיין, אִינֶעוְוֵינִיג אוּן אִינְדְרוֹיסְן, אוּן פַארְזִיכֶערְן אַז יֶעדֶע אֵיְינְצִיגֶע בֵּיְיגוּנְג פוּן אוּנְזֶער קְנִי אוּן יֶעדֶע מַחְשָׁבָה פוּן אוּנְזֶער הַארְץ אִיז גֶעוֶוענְדֶעט "לַהשֵּׁם לְבַדּוֹ", צוּ הַשֵּׁם אַלַיְין.
הַיְינְט, לֵיְיג אַכְט וָואוּ דּוּ וֶוענְדְסְט דַיְין קָאנְסֶענְטְרַאצְיֶע אוּן דַיְין הַארְץ. וֶוען דּוּ שְׁפִירְסְט דֶעם דְרַאנְג גְלַיְיךְ אַרָאפְצוּבֵּיְיגְן דַיְין קָאפּ אוּן זִיךְ אוּנְטֶערְוַואַרְפְן דַיְין אוֹיפְמֶערְקְזַאמְקַיְיט צוּ אַן אָבְּלֶענְקוּנְג אָדֶער אַ סְקְרִין, שְׁטֶעל זִיךְ אָפּ פַאר צֶענֶע סֶעקוּנְדֶעס, הֵייב אוֹיף דַיְינֶע אוֹיגְן צוּם הִימְל, אוּן דֶערְקְלֶער מִיט כַּוָּנָה אַז דַיְין מֹחַ אוּן דַיְין הַארְץ גֶעהֶערְן נָאר צוּ הַשֵּׁם.