הִלְכוֹת דֵּעוֹת · פֶּרֶק חֲמִישִׁי

כְּשֵׁם שֶׁהֶחָכָם נִכָּר בְּחָכְמָתוֹ וּבְדֵעוֹתָיו

Just as the wise man is recognized by his wisdom and by his temperaments,

אַזױ װי דער חכם װערט דערקענט דורך זײַן חכמה און זײַנע מדות,

וְהוּא מֻבְדָּל בָּהֶם מִשְּׁאָר הָעָם.

and he is distinguished by them from the rest of the people,

און ער איז מיט זײ אָפּגעשײדט פֿון דעם רעשט פֿון דעם עם,

כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר בְּמַעֲשָׂיו

so must he be recognized in his actions:

אַזױ דאַרף ער אױך דערקענט װערן אין זײַנע מעשׂים:

בְּמַאֲכָלוֹ וּבְמַשְׁקֵהוּ וּבִבְעִילָתוֹ וּבַעֲשִׂיַּת צְרָכָיו

in his eating, and in his drinking, and in his intimate relations, and in the performing of his bodily needs,

אין זײַן עסן, און אין זײַן טרינקען, און אין זײַן תשמיש המטה, און אין דעם טאָן פֿון זײַנע באַדערפֿענישן,

וּבְדִבּוּרוֹ וּבְהִלּוּכוֹ וּבְמַלְבּוּשׁוֹ

and in his speech, and in his walking, and in his dress,

און אין זײַן רעדן, און אין זײַן גײן, און אין זײַן קלײדונג,

וּבְכִלְכּוּל דְּבָרָיו וּבְמַשָּׂאוֹ וּבְמַתָּנוֹ.

and in the management of his affairs, and in his buying and in his selling.

און אין דעם פֿירן פֿון זײַנע געשעפֿטן, און אין זײַן קױפֿן און אין זײַן פֿאַרקױפֿן.

וְיִהְיוּ כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ נָאִים וּמְתֻקָּנִים בְּיוֹתֵר.

And should be all of these actions becoming and proper exceedingly.

און עס זאָלן זײַן אַלע די דאָזיגע מעשׂים שײן און אױסגעאַרבעט גאָר שטאַרק.

כֵּיצַד.

How so?

װיאַזױ?

תַּלְמִיד חָכָם לֹא יִהְיֶה גַּרְגְּרָן

A Torah Sage should not be a glutton,

אַ תּלמיד חכם זאָל נישט זײַן קײן פֿרעסער,

אֶלָּא אוֹכֵל מַאֲכָל הָרָאוּי לְהַבְרוֹת גּוּפוֹ.

rather he should eat food that is fitting to keep healthy his body,

נאָר ער זאָל עסן עסנװאַרג װאָס איז ראױ צו האַלטן געזונט זײַן קערפּער,

וְלֹא יֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲכִילָה גַּסָּה.

and he should not eat of it an excessive eating.

און ער זאָל נישט עסן דערפֿון קײן גראָבע אכילה.

וְלֹא יְהֵא רוֹדֵף לְמַלְּאֹת בִּטְנוֹ

And he should not be pursuing to fill his stomach,

און ער זאָל נישט נאָכלױפֿן אָנצופֿילן זײַן בױך,

כְּאֵלּוּ שֶׁמִּתְמַלְּאִין מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה עַד שֶׁתִּפַּח כְּרֵסָם.

like those who stuff themselves with food and drink until swells their belly.

אַזױ װי די װאָס פֿילן זיך אָן מיט עסן און טרינקען ביז עס שװעלט אָן זײער בױך.

וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה

And about them it is explained in the Tradition of the Prophets:

און אױף זײ איז קלאָר ערקלערט אין די קבלה פֿון די נבֿיאים:

"וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם".

"And I will spread dung upon your faces".

"און איך װעל צעשפּרײטן מיסט אױף אײערע פּנימ'ער".

אָמְרוּ חֲכָמִים אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וְעוֹשִׂין כָּל יְמֵיהֶם כְּחַגִּים.

Said the Sages: These are the people who eat and drink and make all of their days like festivals.

האָבן די חכמים געזאָגט: דאָס זענען די מענטשן װאָס עסן און טרינקען און מאַכן אַלע זײערע טעג װי ימים טובֿים.

וְהֶם הָאוֹמְרִים "אָכוֹל וְשָׁתֹה כִּי מָחָר נָמוּת".

And they are the ones who say, "Eat and drink, for tomorrow we die".

און זײ זענען די װאָס זאָגן, "עס און טרינק, װײַל מאָרגן װעלן מיר שטאַרבן".

וְזֶהוּ מַאֲכַל הָרְשָׁעִים.

And this is the food of the wicked.

און דאָס איז דאָס עסן פֿון די רשעים.

וְשֻׁלְחָנוֹת אֵלּוּ הֵם שֶׁגִּנָּה הַכָּתוּב וְאָמַר

And these tables are they that the verse censured and said:

און די דאָזיגע טישן זענען די װאָס דער פּסוק האָט פֿאַרדאַמט און געזאָגט:

"כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם".

"For all tables are full of vomit excrement, without room".

"װײַל אַלע טישן זענען פֿול מיט געברעכץ און צואה, אָן קײן אָרט".

אֲבָל הֶחָכָם אֵינוֹ אוֹכֵל אֶלָּא תַּבְשִׁיל אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם

But the wise man does not eat except one dish or two,

אָבער דער חכם עסט נישט נאָר אײן געריכט אָדער צװײ,

וְאוֹכֵל מִמֶּנּוּ כְּדֵי חַיָּיו וְדַּיּוֹ.

and he eats from it enough for his sustenance, and that is sufficient for him.

און ער עסט דערפֿון גענוג פֿאַר זײַן חיות, און דאָס איז אים גענוג.

הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ":

He is the one of whom Shlomo said, "A righteous man eats to satisfy his soul".

דאָס איז װאָס שלמה המלך האָט געזאָגט, "אַ צדיק עסט צו זעטיקן זײַן נפֿש".

כְּשֶׁהֶחָכָם אוֹכֵל מְעַט זֶה הָרָאוּי לוֹ

When the wise man eats this little amount which is fitting for him,

אַזױ װי דער חכם עסט דאָס ביסל מאָס װאָס איז פּאַסיג פֿאַר אים,

לֹא יֹאכְלֶנּוּ אֶלָּא בְּבֵיתוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ.

he should not eat it except in his own house, at his own table.

זאָל ער עס נישט עסן נאָר אין זײן אײגענער שטוב, בײ זײן אײגענעם טיש.

וְלֹא יֹאכַל בַּחֲנוּת וְלֹא בַּשּׁוּק

And he should not eat in a store, and not in the marketplace,

און ער זאָל נישט עסן אין אַ געשעפֿט, און נישט אין מאַרק,

אֶלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ גָּדוֹל.

unless because of a great need,

אױסער צוליב אַ גרױסער נױט,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּנֶּה בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת.

so that he will not be viewed with disrespect before people.

כּדי ער זאָל נישט װערן פֿאַראַכט פֿאַר די מענטשן.

וְלֹא יֹאכַל אֵצֶל עַמֵּי הָאָרֶץ

And he should not eat with the unlearned of the land,

און ער זאָל נישט עסן בײ עַמֵּי הָאֲרָצִים,

וְלֹא עַל אוֹתָן הַשֻּׁלְחָנוֹת הַמְּלֵאִים קִיא צוֹאָה.

and not at those tables that are filled with vomit and excrement.

און נישט בײ די טישן װאָס זענען פֿול מיט ברעכעכץ און שמוץ.

וְלֹא יַרְבֶּה סְעֻדּוֹתָיו בְּכָל מָקוֹם

And he should not multiply his meals in every place,

און ער זאָל נישט מערן זײנע סעודות אין יעדן אָרט,

וַאֲפִלּוּ עִם הַחֲכָמִים.

and even with the wise men.

און אַפֿילו מיט די חכמים.

וְלֹא יֹאכַל בִּסְעֻדּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קִבּוּץ הַרְבֵּה.

And he should not eat at meals that have in them a large gathering.

און ער זאָל נישט עסן בײ סעודות װאָס האָבן אין זיך אַ גרױסע פֿאַרזאַמלונג.

וְאֵין רָאוּי לוֹ לֶאֱכל אֶלָּא בִּסְעֻדָּה שֶׁל מִצְוָה בִּלְבַד

And it is not fitting for him to eat except at a meal of a mitzvah only,

און עס איז נישט פּאַסיג פֿאַר אים צו עסן נאָר בײ אַ סְעוּדַת מִצְוָה בִּלְבַד,

כְּגוֹן סְעֻדַּת אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין.

such as the meal of betrothal and marriage;

װי למשל די סעודה פֿון אֵירוּסִין און נִישּׂוּאִין;

וְהוּא שִׁיהְיֶה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנָּשָׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם.

and that is when it is a Torah scholar who married the daughter of a Torah scholar.

און דאָס איז װען עס איז אַ תַּלְמִיד חָכָם װאָס האָט חתונה געהאַט מיט אַ טאָכטער פֿון אַ תַּלְמִיד חָכָם.

וְהַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא אָכְלוּ מִסְּעֻדָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶן:

And the righteous and the pious of old did not eat from a meal that was not their own.

און די פֿריערדיגע צדיקים און חסידים פֿלעגן נישט עסן פֿון אַ סעודה װאָס איז נישט געװען זײער אײגענע.

כְּשֶׁהֶחָכָם שׁוֹתֶה יַיִן

When the wise man drinks wine,

ווען דער חכם טרינקט וויין,

אֵינוֹ שׁוֹתֶה אֶלָּא כְּדֵי לִשְׁרוֹת אֲכִילָה שֶׁבְּמֵעָיו.

he does not drink except in order to soften and digest the food that is in his stomach.

טרינקט ער נישט נאָר כדי איינצונויקן און פֿאַרדייען דאָס עסן וואָס איז אין זיינע געדערעם.

וְכָל הַמִּשְׁתַּכֵּר הֲרֵי זֶה חוֹטֵא וּמְגֻנֶּה וּמַפְסִיד חָכְמָתוֹ.

And anyone who becomes drunk, behold this person is a sinner and disgraceful, and he loses his wisdom.

און ווער עס באַטרינקט זיך, איז ער אַ זינדיקער און אַ מיאוסער, און ער פֿאַרלירט זיין חכמה.

וְאִם נִשְׁתַּכֵּר בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ

And if he became drunk in front of the common people,

און אויב ער האָט זיך אָנגעטרונקען פֿאַר די עמי הארץ,

הֲרֵי זֶה חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם.

behold this person has desecrated the Name of Hashem.

האָט ער מחלל געווען דעם נאָמען פֿון השם.

וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּצָּהֳרַיִם וַאֲפִלּוּ מְעַט

And it is forbidden to drink wine in the afternoon, and even a little bit,

און עס איז אסור צו טרינקען וויין אינמיטן דעם טאָג, און אפילו אַ ביסל,

אֶלָּא אִם הָיָה בִּכְלַל הָאֲכִילָה.

unless it was as part of the meal.

אחוץ אויב עס איז געווען אַלס חלק פֿון דעם עסן.

שֶׁהַשְּׁתִיָּה שֶׁהִיא בִּכְלַל הָאֲכִילָה אֵינָהּ מְשַׁכֶּרֶת.

For drinking that is as part of the meal does not intoxicate.

ווייל דאָס טרינקען וואָס איז אַלס חלק פֿון דעם עסן מאַכט נישט שיכור.

וְאֵין נִזְהָרִין אֶלָּא מִיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן:

And we are not careful to avoid drinking except from wine that is drunk after the food.

און מען דאַרף נאָר אַכטונג געבן צו פֿאַרמיידן דאָס טרינקען פֿון וויין וואָס איז נאָך דעם עסן.

אַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֻתֶּרֶת לוֹ תָּמִיד.

Even though a man's wife is permitted to him always, and there is no prohibition of the Torah involved,

כאָטש אַ מענטשנס ווייב איז אים תּמיד מותר, און עס איז נישט דאָ קיין שום איסור תּורה דערין,

רָאוּי לוֹ לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁיַּנְהִיג עַצְמוֹ בִּקְדֻשָּׁה

it is fitting for a disciple of a Sage that he conduct himself with holiness and self-restraint,

איז פּאַסיג פֿאַר אַ תּלמיד חכם אַז ער זאָל זיך פֿירן מיט קדושה און זעלבסט-קאָנטראָל,

וְלֹא יְהֵא מָצוּי אֵצֶל אִשְׁתּוֹ כְּתַרְנְגוֹל

and he should not be frequent with his wife like a rooster, who mates constantly without thought,

און ער זאָל נישט זיין אָפֿט ביי זיין ווייב ווי אַ האָן, וואָס פּאָרטירט זיך כּסדר אָן קיין מחשבה,

אֶלָּא מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת אִם יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ.

rather he should limit this from the nights of Shabbos to the nights of Shabbos, if there is in him strength to do so.

נאָר ער זאָל דאָס באַגרעניצן פֿון פֿרייטיג צו נאַכטס צו פֿרייטיג צו נאַכטס, אויב ער האָט כּח דערצו.

וּכְשֶׁהוּא מְסַפֵּר עִמָּהּ

And when he converseth with her, meaning when he cohabits with her,

און ווען ער שמועסט מיט איר, דאָס מיינט ווען ער פֿירט זיך מיט איר ווי אַ מאַן מיט אַ ווייב,

לֹא יְסַפֵּר בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה כְּשֶׁהוּא שָׂבֵעַ וּבִטְנוֹ מָלֵא.

he should not converse at the beginning of the night when he is sated and his belly is full from dinner,

זאָל ער נישט שמועסן אָנהייב נאַכט ווען ער איז זאַט און זיין בויך איז פֿול פֿון נאַכטמאָל,

וְלֹא בְּסוֹף הַלַּיְלָה כְּשֶׁהוּא רָעֵב.

and not at the end of the night when he is hungry,

און נישט ביים סוף פֿון דער נאַכט ווען ער איז הונגעריק,

אֶלָּא בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה כְּשֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו.

rather in the middle of the night when the food that is in his innards is digested, which is healthier for the body.

נאָר אינמיטן דער נאַכט ווען דאָס עסנוואַרג וואָס איז אין זיינע אינגעווייד איז פֿאַרדייעט, וואָס דאָס איז געזונטער פֿאַרן קערפּער.

וְלֹא יָקֵל בְּרֹאשׁוֹ בְּיוֹתֵר

And he should not make light of his head excessively,

און ער זאָל זיך נישט פֿירן קלות-ראש איבערגעטריבן,

וְלֹא יְנַבֵּל אֶת פִּיו בְּדִבְרֵי הֲבַאי וַאֲפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ.

and he should not make vulgar his mouth with words of nonsense, and even when it is only between him and her in private.

און ער זאָל נישט פֿאַרמיאוסן זיין מויל מיט נאַרישע רייד, און אפֿילו ווען עס איז נאָר צווישן אים און איר פּריוואַט.

הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּקַבָּלָה מַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ.

For behold, it says in Tradition, in the words of the Prophets, 'He declares to man what is his conversation.'

וואָרום הרי עס שטייט אין קבלה, אין די ווערטער פֿון די נביאים, 'ער זאָגט אָן דעם מענטש וואָס זיין שמועס איז'.

אָמְרוּ חֲכָמִים אֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁבֵּין אָדָם לְאִשְׁתּוֹ עָתִיד לִתֵּן עָלֶיהָ אֶת הַדִּין.

On this, the Sages said: Even light conversation that is between a man and his wife, which is unnecessary for the intimacy, he is destined to give upon it the judgment before Hashem.

אויף דעם האָבן חכמים געזאָגט: אפֿילו אַ לייכטער שמועס וואָס איז צווישן אַ מענטש און זיין ווייב, וואָס איז נישט נויטיג פֿאַרן זיווג, איז ער עתיד צו געבן אויף דעם אַ דין וחשבון פֿאַר השם.

וְלֹא יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם לֹא שִׁכּוֹרִים וְלֹא עַצְלָנִים וְלֹא עַצְבָּנִים, וְלֹא אֶחָד מֵהֶן.

And they should not both of them be drunk, and not lazy, and not angry, and not even one of them should be in such a state.

און זיי זאָלן נישט ביידע זיין שיכּור, און נישט פֿויל, און נישט אין כּעס, און נישט אפֿילו איינער פֿון זיי זאָל זיין אין אַזאַ מצב.

וְלֹא תִּהְיֶה יְשֵׁנָה.

And she should not be sleeping during the act.

און זי זאָל נישט שלאָפֿן בשעת מעשה.

וְלֹא יֶאֱנֹס אוֹתָהּ וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה

And he should not force her when she is not willing,

און ער זאָל איר נישט צווינגען ווען זי וויל נישט,

אֶלָּא בִּרְצוֹן שְׁנֵיהֶם וּבְשִׂמְחָתָם.

rather it must be with the consent of both of them and with their joy.

נאָר עס מוז זיין מיטן ווילן פֿון זיי ביידע און מיט זייער שמחה.

יְסַפֵּר וְיִשְׂחַק מְעַט עִמָּהּ כְּדֵי שֶׁתִּתְיַשֵּׁב נַפְשָׁהּ

He should converse and play a little with her in order that her soul should be at ease and she will be happy,

ער זאָל שמועסן און שפּילן אַ ביסל מיט איר כּדי איר געמיט זאָל ווערן באַרואיגט און זי זאָל זיין פֿריילעך,

וְיִבְעל בְּבוּשָׁה וְלֹא בְּעַזּוּת וְיִפְרשׁ מִיָּד:

and he should cohabit with modesty and not with boldness, and he should withdraw immediately after the act is completed.

און ער זאָל תשמישן מיט בושה און נישט מיט עזות, און ער זאָל זיך אָפּשיידן גלייך נאַכדעם וואָס די מעשה איז פֿאַרענדיגט.

כָּל הַנּוֹהֵג מִנְהָג זֶה

Everyone who conducts himself in this conduct of holiness and modesty,

יֶעדֶער וָואס פִירְט זִיךְ אִין דֶעם פִירֶעכְץ פוּן קְדֻשָּׁה אוּן צְנִיעוּת,

לֹא דַּי לוֹ שֶׁקִּדֵּשׁ נַפְשׁוֹ

it is not enough for him that he has sanctified his soul

אִיז אִים נִישְׁט גֶענוּג דָאס וָואס עֶר הָאט גֶעהֵיילִיגְט זַײן נְשָׁמָה

וְטִהֵר עַצְמוֹ

and purified himself

אוּן גֶערֵײנִיגְט זִיךְ אַלֵײן

וְתִקֵּן דֵּעוֹתָיו

and corrected his character traits,

אוּן פַארְרָאכְטְן זַײנֶע מִדּוֹת,

אֶלָּא שֶׁאִם הָיוּ לוֹ בָּנִים

but rather, if he has children,

נָאר אוֹיב עֶר וֶועט הָאבְן קִינְדֶער,

יִהְיוּ נָאִים וּבַיְשָׁנִים

they will be handsome and modest,

וֶועלְן זֵײ זַײן שֵׁײן אוּן שֶׁעמֶעוְודִיג,

רְאוּיִין לְחָכְמָה וְלַחֲסִידוּת.

worthy of wisdom and of piety.

רָאוּי צוּ חָכְמָה אוּן צוּ חֲסִידוּת.

וְכָל הַנּוֹהֵג בְּמִנְהֲגוֹת שְׁאָר הָעָם

And everyone who conducts himself in the customs of the rest of the people

אוּן יֶעדֶער וָואס פִירְט זִיךְ אִין דִי מִנְהָגִים פוּן דִי אִיבֶערִיגֶע מֶענְטְשְׁן

הַהוֹלְכִים בַּחשֶׁךְ

who walk in the darkness of physical desires,

וָואס גֵײעֶן אִין דֶער פִינְסְטֶערְנִישׁ פוּן תַּאֲוַות הַגּוּף,

יִהְיוּ לוֹ בָּנִים כְּמוֹ אוֹתָם הָעָם:

he will have children like those people.

וֶועט עֶר הָאבְן קִינְדֶער אַזוֹי וִוי יֶענֶע מֶענְטְשְׁן.

צְנִיעוּת גְּדוֹלָה נוֹהֲגִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּעַצְמָן.

Great modesty do disciples of Sages conduct in themselves.

אַ גְרוֹיסֶע צְנִיעוּת פִירְן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִיט זִיךְ אַלֵיין.

לֹא יִתְבַּזּוּ

They should not demean themselves,

זֵיי זָאלְן זִיךְ נִישְׁט פַארְמִיאוּסְן אוּן נִישְׁט אַרָאפְלָאזְן זֵייעֶר כָּבוֹד,

וְלֹא יִתְגַּלּוּ רֹאשָׁן וְלֹא גּוּפָן.

and they should not bare their head and not their body.

אוּן זֵיי זָאלְן נִישְׁט אַנְטְבְּלוֹיזְן זֵייעֶר קָאפּ אוּן נִישְׁט זֵייעֶר קֶערְפֶּער.

וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַכִּסֵּא יְהֵא צָנוּעַ

And even at the time that he enters to the house of the seat, he should be modest,

אוּן אַפִילוּ אִין דֶער צַײט וָואס עֶר גֵייט אַרַײן אִין בֵּית הַכִּסֵּא זָאל עֶר זַײן צָנוּעַ,

וְלֹא יְגַלֶּה בְּגָדָיו עַד שֶׁיֵּשֵׁב.

and he should not uncover his garments until he sits.

אוּן עֶר זָאל נִישְׁט אוֹיפְדֶעקְן זַײנֶע קְלֵײדֶער בִּיז עֶר זֶעצְט זִיךְ אַוֶועק.

וְלֹא יְקַנֵּחַ בְּיָמִין.

And he should not wipe with the right hand.

אוּן עֶר זָאל זִיךְ נִישְׁט רֵײנִיגְן מִיט דֶער רֶעכְטֶער הַאנְט.

וְיִתְרַחֵק מִכָּל אָדָם.

And he should distance himself from every man.

אוּן עֶר זָאל זִיךְ דֶערְוַײטֶערְן פוּן יֶעדְן מֶענְטְשׁ.

וְיִכָּנֵס חֶדֶר לִפְנִים מֵחֶדֶר מְעָרָה לִפְנִים מִן הַמְּעָרָה וְנִפְנֶה.

And he should enter a chamber within a chamber, a cave within the cave, and relieve himself.

אוּן עֶר זָאל אַרַײנְגֵײן אַ חֶדֶר אִינֶעוֵוײנִיג פוּן אַ חֶדֶר, אַ הֵײל אִינֶעוֵוײנִיג פוּן אַ הֵײל, אוּן זִיךְ אוֹיסְלֵײדִיגְן.

וְאִם נִפְנֶה אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר

And if he relieves himself behind the fence,

אוּן אוֹיב עֶר לֵײדִיגְט זִיךְ אוֹיס הִינְטֶער אַ צוֹים,

יִתְרַחֵק כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע חֲבֵרוֹ קוֹלוֹ אִם נִתְעַטֵּשׁ.

he should distance himself so that his fellow will not hear his sound if he sneezes or passes wind.

זָאל עֶר זִיךְ דֶערְוַײטֶערְן כְּדֵי זַײן חָבֵר זָאל נִישְׁט הֶערְן זַײן קוֹל אוֹיב עֶר פַארְקִילְט זִיךְ אָדֶער לָאזְט אַרוֹיס אַ וִוינְט.

וְאִם נִפְנֶה בְּבִקְעָה

And if he relieves himself in a valley,

אוּן אוֹיב עֶר לֵײדִיגְט זִיךְ אוֹיס אִין אַ טָאל,

יַרְחִיק כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה חֲבֵרוֹ פֵּרוּעוֹ.

he should distance himself so that his fellow will not see his baring.

זָאל עֶר זִיךְ דֶערְוַײטֶערְן כְּדֵי זַײן חָבֵר זָאל נִישְׁט זֶען זַײן אַנְטְבְּלוֹיזוּנג.

וְלֹא יְדַבֵּר כְּשֶׁהוּא נִפְנֶה אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גָּדוֹל.

And he should not speak when he relieves himself, even for a great need.

אוּן עֶר זָאל נִישְׁט רֶעדְן וֶוען עֶר לֵײדִיגְט זִיךְ אוֹיס, אַפִילוּ פַאר אַ גְרוֹיסְן בַּאדֶערְפֶענִישׁ.

וּכְדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֵג צְנִיעוּת בַּיּוֹם בְּבֵית הַכִּסֵּא כָּךְ נוֹהֵג בַּלַּיְלָה.

And like the way that he conducts modesty by day in the house of the seat, so he conducts by night.

אוּן אַזוֹי וִוי דֶער וֶעג וָואס עֶר פִירְט זִיךְ מִיט צְנִיעוּת בֵּײטָאג אִין בֵּית הַכִּסֵּא, אַזוֹי פִירְט עֶר זִיךְ בֵּײנַאכְט.

וּלְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם עַצְמוֹ לְהִפָּנוֹת שַׁחֲרִית וְעַרְבִית בִּלְבַד

And always a man should train himself to relieve himself morning and evening only,

אוּן שְׁטֶענְדִיג זָאל אַ מֶענְטְשׁ גֶעוואוֹינֶען זִיךְ אַלֵײן זִיךְ אוֹיסְצוּלֵײדִיגְן נָאר אִינְדֶערְפְרִי אוּן אוֹיפְדֶערְנַאכְט,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק:

so that he must not distance himself during the day.

כְּדֵי עֶר זָאל זִיךְ נִישְׁט דַארְפְן דֶערְוַײטֶערְן אִינְמִיטְן טָאג.

תַּלְמִיד חָכָם לֹא יְהֵא צוֹעֵק וְצוֹוֵחַ בִּשְׁעַת דִּבּוּרוֹ כִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת.

A disciple of a Sage should not be shouting and shrieking at the time of his speaking like animals and wild beasts.

אַ תַּלְמִיד חָכָם זָאל נִישְׁט שְׁרַײעֶן אוּן קוֹילֶערְן בִּשְׁעַת עֶר רֶעדְט וִוי בְּהֵמוֹת אוּן חַיּוֹת.

וְלֹא יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בְּיוֹתֵר

And he should not raise his voice excessively,

אוּן עֶר זָאל נִישְׁט הֵײבְן זַײן קוֹל אִיבֶּערְגֶעטְרִיבְן,

אֶלָּא דִּבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם כָּל הַבְּרִיּוֹת.

rather his speaking should be gently with all people.

נָאר זַײן רֶעדְן זָאל זַײן בְּנַחַת מִיט אַלֶע מֶענְטְשְׁן.

וּכְשֶׁיְּדַבֵּר בְּנַחַת יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק

And when he speaks gently, he should take care that he does not distance himself too much in his mannerisms,

אוּן וֶוען עֶר רֶעדְט בְּנַחַת, זָאל עֶר אַכְטוּנְג גֶעבְן אַז עֶר זָאל זִיךְ נִישְׁט דֶערוַײטֶערְן צוּ פִיל אִין זַײן אוֹיפְפִירוּנְג,

עַד שֶׁיֵּרָאֶה כְּדִבְרֵי גַּסֵּי הָרוּחַ.

until it appears like the words of those who are haughty of spirit.

בִּיז עֶס וֶועט אוֹיסְזֶעהְן וִוי דִי רֵײד פוּן דִי וָואס זֶענֶען הַארְצִיג אוּן שְׁטַאלְץ.

וּמַקְדִּים שָׁלוֹם לְכָל הָאָדָם

And he initiates greeting to every man,

אוּן עֶר גְרִיסְט עֶרְשְׁט שָׁלוֹם פַאר יֶעדְן מֶענְטְש,

כְּדֵי שֶׁתְּהֵא רוּחָן נוֹחָה הֵימֶנּוּ.

so that their spirit will be pleased with him.

כְּדֵי זֵײעֶר גֵײסְט זָאל זַײן צוּפְרִידְן מִיט אִים.

וְדָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.

And he judges every man to the scale of merit.

אוּן עֶר דָן יֶעדְן מֶענְטְש לְכַף זְכוּת.

מְסַפֵּר בְּשֶׁבַח חֲבֵרוֹ וְלֹא בִּגְנוּתוֹ כְּלָל.

He speaks of the praise of his fellow, and not of his shame at all.

עֶר רֶעדְט פוּן דֶעם לוֹיב פוּן זַײן חָבֵר, אוּן גָארְנִישְׁט פוּן זַײן שַׁאנְד.

אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם.

He is one who is loving peace and pursuing peace.

עֶר אִיז אֵײנֶער וָואס אִיז אוֹהֵב שָׁלוֹם אוּן רוֹדֵף שָׁלוֹם.

אִם רוֹאֶה שֶׁדְּבָרָיו מוֹעִילִים וְנִשְׁמָעִים אוֹמֵר

If he sees that his words are effective and heard, he speaks,

אוֹיב עֶר זֶעט אַז זַײנֶע וֶוערְטֶער זֶענֶען אוֹיפְטוּעֶרִיש אוּן וֶוערְן גֶעהֶערְט, רֶעדְט עֶר,

וְאִם לָאו שׁוֹתֵק.

and if not, he remains silent.

אוּן אוֹיב נִישְׁט, שְׁוַײגְט עֶר.

כֵּיצַד.

How so?

וִויאַזוֹי?

לֹא יְרַצֶּה חֲבֵרוֹ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ.

He should not placate his fellow at the time of his anger,

עֶר זָאל נִישְׁט בַּארוּאִיגְן זַײן חָבֵר בִּשְׁעַת זַײן כַּעַס,

וְלֹא יִשְׁאַל לוֹ עַל נִדְרוֹ בְּשָׁעָה שֶׁנָּדַר

and he should not ask him about his vow at the hour that he vowed,

אוּן עֶר זָאל אִים נִישְׁט פְרֶעגְן אִיבֶּער זַײן נֶדֶר אִין דִי שָׁעָה וָואס עֶר הָאט גֶענְדֶערְט,

עַד שֶׁתִּתְקָרֵר דַּעְתּוֹ וְיָנוּחַ.

until his mind cools down and he rests.

בִּיז זַײן גֶעמִיט קִילְט זִיךְ אָפּ אוּן עֶר בַּארוּאִיגְט זִיך.

וְלֹא יְנַחֲמֶנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו

And he should not comfort him at the hour that his dead is lying before him,

אוּן עֶר זָאל אִים נִישְׁט טְרֵײסְטְן אִין דִי שָׁעָה וָואס זַײן מֵת לִיגְט פַאר אִים,

מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּהוּל עַד שֶׁיִּקְבְּרֵהוּ.

because he is distressed, until he buries him.

וַײל עֶר אִיז צֶערוּדֶערְט, בִּיז עֶר בַּאגְרָאבְט אִים.

וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ.

And so all similar to these.

אוּן אַזוֹי אוֹיךְ אַלֶעס עֶנְלִיךְ צוּ דִי זַאכְן.

וְלֹא יִרְאֶה לַחֲבֵרוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ

And he should not look at his fellow at the time of his disgrace,

אוּן עֶר זָאל נִישְׁט קוּקְן אוֹיף זַײן חָבֵר אִין דִי שָׁעָה פוּן זַײן בּוּשָׁה,

אֶלָּא יַעֲלִים עֵינָיו מִמֶּנּוּ.

rather he should hide his eyes from him.

נָאר עֶר זָאל פַארְמַײדְן זַײנֶע אוֹיגְן פוּן אִים.

וְלֹא יְשַׁנֶּה בְּדִבּוּרוֹ.

And he should not alter in his speech,

אוּן עֶר זָאל נִישְׁט עֶנְדֶערְן אִין זַײן רֶעדְן,

וְלֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע

and he should not add, and he should not diminish,

אוּן עֶר זָאל נִישְׁט צוּגֶעבְן, אוּן עֶר זָאל נִישְׁט אַרָאפְנֶעמְן,

אֶלָּא בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.

except in matters of peace and similar to them.

אוֹיסֶער אִין עִנְיָנִים פוּן שָׁלוֹם אוּן עֶנְלִיכְס צוּ דֶעם.

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר

The general rule of the matter is:

דֶער כְּלָל פוּן דֶעם עִנְיָן אִיז:

אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּדִבְרֵי חָכְמָה אוֹ בִּגְמִילוּת חֲסָדִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.

he does not speak except in words of wisdom or in acts of kindness and similar to them.

עֶר רֶעדְט נִישְׁט נָאר אִין וֶוערְטֶער פוּן חָכְמָה אָדֶער אִין גְּמִילוּת חֲסָדִים אוּן עֶנְלִיכְס צוּ דֶעם.

וְלֹא יְסַפֵּר עִם אִשָּׁה בַּשּׁוּק

And he should not converse with a woman in the marketplace,

אוּן עֶר זָאל נִישְׁט שְׁמוּעֶסְן מִיט אַ פְרוֹי אִין גַאס,

וַאֲפִלּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ אוֹ אֲחוֹתוֹ אוֹ בִּתּוֹ:

and even if she is his wife, or his sister, or his daughter.

אוּן אַפִילוּ זִי אִיז זַײן וַײב, אָדֶער זַײן שְׁוֶועסְטֶער, אָדֶער זַײן טָאכְטֶער.

לֹא יֵלֵךְ תַּלְמִיד חָכָם בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְגָרוֹן נָטוּי

A disciple of a Sage should not walk with an erect stature and an outstretched neck, which shows arrogance,

אַ תַּלְמִיד חָכָם זָאל נִישְׁט גֵיין מִיט אַן אוֹיפְגֶערִיכְטֶעטֶע קַארַאקְטֶער אוּן אַן אוֹיסְגֶעשְׁטְרֶעקְטְן הַאלְדְז, וָואס דָאס וַוייזְט אוֹיף גַאֲוָוה,

כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה ג טז "וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם".

like the matter as it is said in the rebuke of the prophet Yeshayahu: "and they walk with outstretched necks and with ogling eyes."

אַזוֹי וִוי דִי זַאךְ וָואס עֶס אִיז גֶעזָאגְט גֶעוָוארְן אִין דִי מוּסָר רֵייד פוּן דֶעם נָבִיא יְשַׁעְיָהוּ: "זֵיי גֵייֶען מִיט אוֹיסְגֶעשְׁטְרֶעקְטֶע הֶעלְדְזֶער אוּן מִיט קוּקְנְדִיגֶע אוֹיגְן."

וְלֹא יְהַלֵּךְ עָקֵב בְּצַד גּוּדָל בְּנַחַת כְּמוֹ הַנָּשִׁים וְגַסֵּי הָרוּחַ

And he should not walk heel beside toe gently, taking tiny, affected steps, like the women and the haughty of spirit do,

אוּן עֶר זָאל נִישְׁט גֵיין קְנֶעלֶעךְ נֶעבְּן שְׁפִּיץ פוּס מִיט גֶעלַאסְנְקֵייט, נֶעמְנְדִיג קְלֵיינֶע, גֶעקִינְצְלְטֶע טְרִיט, אַזוֹי וִוי דִי פְרוֹיֶען אוּן דִי וָואס זֶענֶען גְרָאב פוּן גֵייסט טוּעֶן,

כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה ג טז "הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה".

like the matter as it is said: "walking and mincing they walk, and with their feet they make a tinkling."

אַזוֹי וִוי דִי זַאךְ וָואס עֶס אִיז גֶעזָאגְט גֶעוָוארְן: "גֵייֶענְדִיג אוּן טַאנְצְנְדִיג גֵייֶען זֵיי, אוּן מִיט זֵייֶערֶע פִיס קְלִינְגֶען זֵיי."

וְלֹא יָרוּץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כְּמִנְהַג מְשֻׁגָּעִים.

And he should not run in the public domain like the custom of madmen, which is undignified.

אוּן עֶר זָאל נִישְׁט לוֹיפְן אִין רְשׁוּת הָרַבִּים וִוי דֶער מִנְהָג פוּן מְשֻׁגָּעִים, וָואס דָאס אִיז נִישְׁט בִּכְבוֹדִיג.

וְלֹא יִכְפֹּף קוֹמָתוֹ כְּבַעֲלֵי חֲטוֹטֶרֶת.

And he should not bend his stature excessively, walking with his head bowed down like those with a hunchback, which looks like false humility.

אוּן עֶר זָאל נִישְׁט בֵייגְן זֵיין קַארַאקְטֶער אִיבֶּערְגֶעטְרִיבְן, גֵייֶענְדִיג מִיט אַן אָרָאפְגֶעבּוֹיגְטְן קָאפּ וִוי דִי וָואס הָאבְּן אַ הוֹיקֶער, וָואס דָאס זֶעט אוֹיס וִוי פַאלְשֶׁע עַנְוְוַת.

אֶלָּא מִסְתַּכֵּל לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּתְפִלָּה.

Rather, he should walk upright, looking downward toward the ground like that he stands in prayer, with awe of Heaven.

נָאר עֶר זָאל גֵיין גְלַייךְ, קוּקְנְדִיג אָרָאפְצוּ צוּ דֶער עֶרְד אַזוֹי וִוי עֶר שְׁטֵייט אִין תְּפִלָּה, מִיט מוֹרָא שָׁמַיִם.

וּמְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק כְּאָדָם שֶׁהוּא טָרוּד בַּעֲסָקָיו.

And he should be walking in the marketplace like a person who is preoccupied with his business, not looking around idly.

אוּן עֶר זָאל זַיין גֵייֶענְדִיג אִין מַארְק וִוי אַ מֶענְטְשׁ וָואס אִיז פַארְנוּמֶען מִיט זֵיינֶע גֶעשֶׁעפְטְן, נִישְׁט קוּקְנְדִיג אַרוּם אוּמְזִיסְט.

גַּם מִמַּהֲלָכוֹ שֶׁל אָדָם נִכָּר אִם חָכָם וּבַעַל דֵּעָה הוּא אוֹ שׁוֹטֶה וְסָכָל.

Also from the gait of a person it is recognizable if he is a wise man and a master of understanding, or a fool and a simpleton.

אוֹיךְ פוּן דֶעם גַאנְג פוּן אַ מֶענְטְשׁ אִיז דֶערְקֶענְבָּאר אוֹיב עֶר אִיז אַ חָכָם אוּן אַ בַּעַל דֵעָה, אָדֶער אַ שׁוֹטֶה אוּן אַ נָארִישֶׁער מֶענְטְשׁ.

וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ קהלת י ג "וְגַם בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁסָּכָל הֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר וְאָמַר לַכֹּל סָכָל הוּא".

And so said Shlomo in his wisdom: "And also on the way, when a fool walks, his heart lacks, and he says to all, 'A fool he is.'"

אוּן אַזוֹי הָאט שְׁלֹמֹה גֶעזָאגְט אִין זֵיין חָכְמָה: "אוּן אוֹיךְ אוֹיפְן וֶועג, וֶוען אַ נָארִישֶׁער גֵייט, פֶעלְט אִים זֵיין הַארְץ, אוּן עֶר זָאגְט צוּ יֶעדְן, 'אַ נָארִישֶׁער אִיז עֶר.'"

הוּא מוֹדִיעַ לַכֹּל עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא סָכָל:

By his very manner of walking, he informs to all about himself that he is a fool.

דוּרְךְ זֵיין עֶצֶם אוֹפְן פוּן גֵיין, לָאזְט עֶר וִויסְן פַאר יֶעדְן אוֹיף זִיךְ אַלֵיין אַז עֶר אִיז אַ נָארִישֶׁער.

מַלְבּוּשׁ תַּלְמִיד חָכָם מַלְבּוּשׁ נָאֶה וְנָקִי.

The clothing of a disciple of a Sage should be clothing that is attractive and clean.

דאָס קליידונג פֿון אַ תּלמיד חכם דאַרף זײַן קליידונג װאָס איז שיין און ריין.

וְאָסוּר לוֹ שֶׁיִּמָּצֵא בְּבִגְדוֹ כֶּתֶם אוֹ שַׁמְנוּנִית וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.

And it is forbidden for him that there be found on his garment a stain or grease and the like of them.

און עס איז אסור פֿאַר אים אַז עס זאָל זיך געפֿינען אױף זײַן קלייד אַ פֿלעק אָדער שמירעכץ און דאָס גלײַכן.

וְלֹא יִלְבַּשׁ לֹא מַלְבּוּשׁ מְלָכִים כְּגוֹן בִּגְדֵי זָהָב וְאַרְגָּמָן שֶׁהַכּל מִסְתַּכְּלִין בָּהֶן.

And not shall he wear not clothing of kings, such as garments of gold and purple, which everyone gaze at them.

און ער זאָל נישט אָנטאָן נישט קליידונג פֿון קעניגן, װי למשל קליידער פֿון גאָלד און פּורפּור, װאָס יעדער קוקט אױף זיי.

וְלֹא מַלְבּוּשׁ עֲנִיִּים שֶׁהוּא מְבַזֶּה אֶת לוֹבְשָׁיו אֶלָּא בְּגָדִים בֵּינוֹנִים נָאִים.

And not clothing of poor people which shames its wearers, but rather garments that are average and attractive.

און נישט קליידונג פֿון אָרימעלײט װאָס פֿאַרשעמט אירע טרעגער, נאָר ענדערש קליידער װאָס זענען דורכשניטלעך און שיין.

וְלֹא יְהֵא בְּשָׂרוֹ נִרְאֶה מִתַּחַת מַדָּיו כְּמוֹ בִּגְדֵי הַפִּשְׁתָּן הַקַּלִּים בְּיוֹתֵר שֶׁעוֹשִׂים בְּמִצְרַיִם.

And not shall be his flesh visible from under his garments, like those garments of linen that are light exceedingly that they make in Mitzrayim.

און זײַן לײב זאָל נישט זײן נראה אונטער זײַנע קליידער, װי די לײװנט קליידער װאָס זענען גאָר לײכט װאָס מען מאַכט אין מצרים.

וְלֹא יִהְיוּ בְּגָדָיו סְחוּבִין עַל הָאָרֶץ כְּמוֹ בִּגְדֵי גַּסֵּי הָרוּחַ אֶלָּא עַד עֲקֵבוֹ וּבֵית יָד שֶׁלּוֹ עַד רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו.

And not shall be his garments dragging on the ground like the garments of haughty of spirit, but they should reach until his heel, and the house of hand of his should reach until the tips of his fingers.

און זײַנע קליידער זאָלן נישט שלעפּן אױף דער ערד װי די קליידער פֿון די בעלי גאווה, נאָר זיי זאָלן דערגרײכן ביז זײַן קנעכל, און די אַרבל זײַנע זאָלן דערגרײכן ביז די שפּיצן פֿון זײַנע פֿינגער.

וְלֹא יְשַׁלְשֵׁל טַלִּיתוֹ מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּגַסּוּת הָרוּחַ אֶלָּא בְּשַׁבָּת בִּלְבַד אִם אֵין לוֹ לְהַחֲלִיף.

And not shall he let hang down his cloak, because that it appears like haughtiness of spirit, except on Shabbos alone if there is not to him another garment to change into.

און ער זאָל נישט לאָזן הענגען זײַן מאַנטל, װײַל דאָס זעט אױס װי גאווה, חוץ אום שבת אַליין אױב ער האָט נישט קיין אַנדער קלייד צו טױשן.

וְלֹא יִנְעַל מִנְעָלִים מְטֻלָּאִים טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי בִּימוֹת הַחַמָּה.

And not shall he wear shoes patched with a patch upon the back of a patch in the days of the sun.

און ער זאָל נישט אָנטאָן שיך װאָס זענען געפּיקסט מיט אַ לאַט אױף אַ לאַט אין די זומער טעג.

אֲבָל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים מֻתָּר אִם הָיָה עָנִי.

But in the days of the rains it is permitted if he was poor.

אָבער אין די רעגן טעג איז עס מותר אױב ער איז געװען אַן אָרימאַן.

לֹא יֵצֵא מְבֻשָּׂם לַשּׁוּק וְלֹא בִּבְגָדִים מְבֻשָּׂמִים וְלֹא יָשִׂים בּשֶֹׁם בִּשְׂעָרוֹ.

Not shall he go out perfumed to the marketplace, and not with garments perfumed, and not shall he put perfume in his hair.

ער זאָל נישט אַרויסגיין באַשמירט מיט שמעקעדיגע אױל אין מאַרק, און נישט מיט קליידער װאָס זענען באַשמירט מיט שמעקעדיגע אױל, און ער זאָל נישט לייגן שמעקעדיגע אױל אין זײַן האָר.

אֲבָל אִם מָשַׁח בְּשָׂרוֹ בְּבשֶֹׁם כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת הַזֻּהֲמָא מֻתָּר.

But if he smeared his flesh with perfume in order to remove the filth, it is permitted.

אָבער אױב ער האָט באַשמירט זײַן לײב מיט שמעקעדיגע אױל כדי אָפּצוטאָן דעם שמוץ, איז עס מותר.

וְכֵן לֹא יֵצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה.

And likewise, not shall he go out alone at night.

און אַזױ אױך, זאָל ער נישט אַרויסגיין אַליין בײנאַכט.

אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ זְמַן קָבוּעַ לָצֵאת בּוֹ לְתַלְמוּדוֹ.

Unless there was to him a time fixed to go out in it for his study.

חוץ אױב עס איז געװען פֿאַר אים אַ קבועה צײט אַרויסצוגיין דערין פֿאַר זײַן לערנען.

כָּל אֵלּוּ מִפְּנֵי הַחֲשָׁד:

All of these restrictions are because of suspicion.

אַלע די באַגרעניצונגען זענען צוליב חשד.

תַּלְמִיד חָכָם מְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט.

A disciple of a Sage manages his affairs with judgment and proper balance.

אַ תַּלְמִיד חָכָם פִירְט זַיינֶע עִנְיָנִים מִיט מִשְׁפָּט אוּן מִיט אַ רִיכְטִיגְן בַּאלַאנְס.

אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְזָן אֶת אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ כְּפִי מָמוֹנוֹ וְהַצְלָחָתוֹ.

He eats and drinks and sustains the people of his household according to his wealth and his success, living within his means.

עֶר עֶסְט אוּן טְרִינְקְט אוּן שְׁפַייזְט דִי מֶענְטְשְׁן פוּן זַיינְס הויזְגֶעזוּנְד לוֹיט זַיין גֶעלְט אוּן זַיין הַצְלָחָה, לֶעבְּנְדִיג לוֹיט זַיין מֶעגְלֶעכְקֵייט.

וְלֹא יַטְרִיחַ עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִדַּאי.

And he should not burden himself to spend more than enough, so as not to fall into debt.

אוּן עֶר זָאל זִיךְ נִישְׁט מַטְרִיחַ זַיין אוֹיסְצוּגֶעבְּן צוּפִיל, כְּדֵי עֶר זָאל נִישְׁט אַרַיינְפַאלְן אִין חוֹבוֹת.

צִוּוּ חֲכָמִים בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם בָּשָׂר אֶלָּא לְתֵאָבוֹן.

The Sages commanded regarding the way of the land, as a matter of proper conduct, that a person should not eat meat except with a specific appetite and craving for it, rather than as a daily habit.

חֲכָמִים הָאבְּן אָנְגֶעזָאגְט אִין דֶּרֶךְ אֶרֶץ אַז אַ מֶענְטְש זָאל נִישְׁט עֶסְן פְלֵייש נָאר צוּלִיבּ אַן אַפֶּעטִיט אוּן אַ גְלוּסְטֶענִיש דֶערְצוּ, אוּן נִישְׁט אַלְס אַ טֶעגְלֶעכֶע גֶעוואוֹינְהֵייט.

שֶׁנֶּאֱמַר דברים יב כ "כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכל בָּשָׂר".

As it is said in the Torah in Devarim 12:20, "When your soul desires to eat meat," showing that meat should be eaten when one truly desires it.

וִוי עֶס שְׁטֵייט גֶעשְׁרִיבְּן אִין דֶער תּוֹרָה אִין דְּבָרִים יב:כ, "אַז דַּיין זֶעל וֶועט גְלוּסְטְן צוּ עֶסְן פְלֵייש", וואָס דָאס וַוייזְט אַז פְלֵייש דַארְף מֶען עֶסְן וֶוען מֶען הָאט אַן אֶמֶתְן חֵשֶׁק דֶערְצוּ.

דַּיּוֹ לַבָּרִיא לֶאֱכל בָּשָׂר מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.

It is sufficient for a healthy person to eat meat from the eve of Shabbos to the eve of Shabbos, in honor of the holy day.

עֶס אִיז גֶענוּג פַאר אַ גֶעזוּנְטְן מֶענְטְש צוּ עֶסְן פְלֵייש פוּן עֶרֶב שַׁבָּת צוּ עֶרֶב שַׁבָּת, לִכְבוֹד דֶעם הֵיילִיגְן טָאג.

וְאִם הָיָה עָשִׁיר כְּדֵי לֶאֱכל בָּשָׂר בְּכָל יוֹם אוֹכֵל.

And if he was wealthy enough to eat meat on every day, he may eat it daily.

אוּן אוֹיב עֶר אִיז גֶעוֶוען אַן עָשִׁיר גֶענוּג צוּ עֶסְן פְלֵייש יֶעדְן טָאג, מֶעג עֶר עֶסְן עֶס טֶעגְלֶעךְ.

צִוּוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לְעוֹלָם יֹאכַל אָדָם פָּחוֹת מִן הָרָאוּי לוֹ לְפִי מָמוֹנוֹ

The Sages commanded and they said: Always should a person eat less than what is fitting for him according to his wealth, so he does not squander his resources on food;

חֲכָמִים הָאבְּן אָנְגֶעזָאגְט אוּן גֶעזָאגְט: שְׁטֶענְדִיג זָאל אַ מֶענְטְש עֶסְן וַויינִיגֶער וִוי דָאס וואָס עֶס פַאסְט פַאר אִים לוֹיט זַיין גֶעלְט, כְּדֵי עֶר זָאל נִישְׁט פַארְשְׁוֶוענְדְן זַיין פַארְמֶעגְן אוֹיף עֶסְנְוואַרְג;

וְיִלְבַּשׁ כָּרָאוּי לוֹ

and he should dress as is fitting for him, to maintain a respectable appearance according to his status;

אוּן עֶר זָאל זִיךְ קְלֵיידְן וִוי עֶס פַאסְט פַאר אִים, כְּדֵי צוּ הַאלְטְן אַן אָרְדְנְטְלֶעכְן אוֹיסְזֶען לוֹיט זַיין שְׁטַאנְד;

וִיכַבֵּד אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו יוֹתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ:

and he should honor his wife and his children by providing for them more than what is fitting for him, even beyond his standard means, to keep them happy and secure.

אוּן עֶר זָאל מְכַבֵּד זַיין זַיין וַוייב אוּן זַיינֶע קִינְדֶער מֶער וִוי עֶס פַאסְט פַאר אִים, דוּרְךְ זֵיי צוּצוּשְׁטֶעלְן אֶפִילוּ מֶער פוּן זַיינֶע אֵייגֶענֶע מֶעגְלֶעכְקֵייטְן, כְּדֵי זֵיי צוּ הַאלְטְן פְרֵיילֶעךְ אוּן פַארְזִיכֶערט.

דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי דֵּעָה

The way of possessors of wisdom

דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי דֵּעָה — דֶער וֶועג פוּן קְלוּגֶע מֶענְטְשְׁן וָואס פַארְמָאגְן שֵׂכֶל

שֶׁיִּקְבַּע לוֹ אָדָם מְלָאכָה הַמְפַרְנֶסֶת אוֹתוֹ תְּחִלָּה.

is that a person should establish for himself an occupation that supports him first.

אִיז שֶׁיִּקְבַּע לוֹ אָדָם מְלָאכָה הַמְפַרְנֶסֶת אוֹתוֹ תְּחִלָּה — אַז אַ מֶענְטְשׁ זָאל זִיךְ קוֹדֶם אַלְץ קוֹבֵעַ זַיְין אַן אַרְבֶּעט אָדֶר אַ פַּרְנָסָה וָואס קֶען אִים אוֹיסְהַאלְטְן.

וְאַחַר כָּךְ יִקְנֶה בֵּית דִּירָה.

And after that, he should purchase a house of dwelling.

וְאַחַר כָּךְ יִקְנֶה בֵּית דִּירָה — אוּן עֶרְשְׁט נָאכְדֶעם זָאל עֶר קוֹיפְן אַ דִּירָה צוּ וָואוּיְנֶען.

וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה.

And after that, he should marry a wife.

וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה — אוּן נָאכְדֶעם זָאל עֶר חַתּוּנָה הָאבְן מִיט אַ פְרוֹי.

שֶׁנֶּאֱמַר "מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ".

As it is said in the Torah regarding those who return from the battlefront: "Who is the man who has planted a vineyard and not redeemed it?" which refers to a person's livelihood,

שֶׁנֶּאֱמַר — וִוי עֶס שְׁטֵייט גֶעשְׁרִיבְן אִין דֶער תּוֹרָה בַּיי דִּי וָואס קֶערְן זִיךְ אוּם פוּן דֶעם קְרִיגְס-פְרָאנְט: "מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ" — "וֶוער אִיז דֶער מַאן וָואס הָאט אָנְגֶעפְלַאנְצְט אַ וַויינְגָארְטְן אוּן הָאט עֶס נָאךְ נִישְׁט אוֹיסְגֶעלֵייזְט?" וָואס דָאס מֵיינְט אַ מֶענְטְשְׁנְס פַּרְנָסָה,

"מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ".

and then, "Who is the man who has built a new house and not dedicated it?"

אוּן נָאכְדֶעם שְׁטֵייט: "מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ" — "וֶוער אִיז דֶער מַאן וָואס הָאט גֶעבּוֹיט אַ נַיְיע שְׁטוּב אוּן הָאט עֶס נָאךְ נִישְׁט בַּאנַיְיט?"

"מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ".

and only after that, "Who is the man who has betrothed a woman and not taken her?"

אוּן עֶרְשְׁט נָאכְדֶעם שְׁטֵייט: "מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ" — "וֶוער אִיז דֶער מַאן וָואס הָאט זִיךְ פַארְקְנַסְט מִיט אַ פְרוֹי אוּן הָאט אִיר נָאךְ נִישְׁט גֶעהַיְירָאט?"

אֲבָל הַטִּפְּשִׁין מַתְחִילִין לִשָּׂא אִשָּׁה

But the fools begin by rushing to marry a wife,

אֲבָל הַטִּפְּשִׁין מַתְחִילִין לִשָּׂא אִשָּׁה — אָבֶּער דִּי נָארָאנִים הֵייבְן אָן מִיט דֶעם וָואס זֵיי אַיְילְן זִיךְ חַתּוּנָה צוּ הָאבְן מִיט אַ פְרוֹי,

וְאַחַר כָּךְ אִם תִּמְצָא יָדוֹ יִקְנֶה בַּיִת

and after that, if his hand can find the means, he purchases a house,

וְאַחַר כָּךְ אִם תִּמְצָא יָדוֹ יִקְנֶה בַּיִת — אוּן נָאכְדֶעם, אוֹיב זַיְין הַאנְט וֶועט קֶענֶען דֶערְגְרֵייכְן דִּי מִיטְלֶען, קוֹיפְט עֶר אַ שְׁטוּב,

וְאַחַר כָּךְ בְּסוֹף יָמָיו יְחַזֵּר לְבַקֵּשׁ אֻמָּנוּת אוֹ יִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה.

and after that, at the end of his days, he goes around to seek a trade, or is forced to be supported from charity.

וְאַחַר כָּךְ בְּסוֹף יָמָיו יְחַזֵּר לְבַקֵּשׁ אֻמָּנוּת אוֹ יִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה — אוּן נָאכְדֶעם, בַּיְים סוֹף פוּן זַיְינֶע טֶעג, דְרֵייט עֶר זִיךְ אַרוּם זוּכְן אַ פַאךְ, אָדֶר מוּז עֶר אוֹיסְגֶעהַאלְטְן וֶוערְן פוּן צְדָקָה.

וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּקְּלָלוֹת

And so it says in the curses in the Torah, showing this backward order:

וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּקְּלָלוֹת — אוּן אַזוֹי אוֹיךְ זָאגְט דִּי תּוֹרָה בַּיי דִּי קְלָלוֹת, וָואס דָארְט וֶוערְט עֶס גֶעוִויזְן אִין דֶעם פַארְקֶערְטְן סֵדֶר:

"אִשָּׁה תְאָרֵשׂ" "בַּיִת תִּבְנֶה" "כֶּרֶם תִּטַּע".

"A wife you shall betroth," "a house you shall build," "a vineyard you shall plant."

"אִשָּׁה תְאָרֵשׂ" "בַּיִת תִּבְנֶה" "כֶּרֶם תִּטַּע" — "אַ פְרוֹי וֶועסְטוּ פַארְהַיְירָאטְן," "אַ שְׁטוּב וֶועסְטוּ בּוֹיֶען," "אַ וַויינְגָארְטְן וֶועסְטוּ פְלַאנְצְן."

כְּלוֹמַר יִהְיוּ מַעֲשֶׂיךָ הֲפוּכִין כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ.

Meaning to say, your deeds will be upside down in order that you will not succeed in your ways.

כְּלוֹמַר יִהְיוּ מַעֲשֶׂיךָ הֲפוּכִין כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ — דָאס הֵייסְט, דַיְינֶע מַעֲשִׂים וֶועלְן זַיְין פַארְקֶערְט אוּן צוּמִישְׁט, כְּדֵי דּוּ זָאלְסְט נִישְׁט מַצְלִיחַ זַיְין אִין דַיְינֶע וֶועגְן.

וּבַבְּרָכָה הוּא אוֹמֵר

And in the blessing of a righteous person, it says:

וּבַבְּרָכָה הוּא אוֹמֵר — אוּן בַּיי דֶער בְּרָכָה פוּן אַ צַדִּיק זָאגְט דֶער פָּסוּק:

"וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל וַה' עִמּוֹ":

"And Dovid was successful in all his ways, and Hashem was with him."

"וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל וַה' עִמּוֹ" — "אוּן דָּוִד הָאט גֶעהַאט הַצְלָחָה אִין אַלֶע זַיְינֶע וֶועגְן, אוּן הַשֵּׁם אִיז גֶעוֶוען מִיט אִים."

וְאָסוּר לוֹ לָאָדָם לְהַפְקִיר אוֹ לְהַקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו

And it is forbidden for a person to make ownerless or to consecrate all of his possessions

אוּן עס אִיז אָסוּר פַאר אַ מֶענְטְשְׁן הֶפְקֵר צוּ מַאכְן אָדֶער מַקְדִּישׁ צוּ זַיין אַלֶע זַיינֶע פָארְמֶעגְנְס

וְיַטְרִיחַ עַל הַבְּרִיּוֹת.

and thereby burden himself upon the creations by relying on charity.

אוּן דוּרְך דֶעם אָנְפַאלְן אַלְס לַאסְט אוֹיף דִי בַאשֶׁעפֶענִישְׁן זִיך צוּ שְׁטִיצְן אוֹיף צְדָקָה.

וְלֹא יִמְכֹּר שָׂדֶה וְיִקְנֶה בַּיִת

And he should not sell a field and buy a house, which is a less stable investment,

אוּן עֶר זָאל נִישְׁט פַארְקוֹיפְן אַ פֶעלְד אוּן קוֹיפְן אַ הָוֹיז, וָואס דָאס אִיז אַ וֵויינִיגֶער סְטַאבִּילֶע אִינְוֶועסְטְמֶענְט,

וְלֹא בַּיִת וְיִקְנֶה מִטַּלְטְלִין

and not sell a house and buy movable property, which can easily be lost or damaged,

אוּן נִישְׁט פַארְקוֹיפְן אַ הָוֹיז אוּן קוֹיפְן מִטַּלְטְלִין, וָואס קֶענֶען גְרִינְג פַארְלוֹירְן אָדֶער גֶעשֶׁעדִיגְט וֶוערְן,

אוֹ יַעֲשֶׂה סְחוֹרָה בִּדְמֵי בֵּיתוֹ.

or make merchandise with the money of his house, risking his primary dwelling in business.

אָדֶער טָאן הַאנְדְל מִיט דִי גֶעלְט פוּן זַיין הָוֹיז, מִיט אַ רִיזִיקֶע אַרַיינְצוּצִיעְן זַיין הוֹיפְט וָואוֹינוּנְג אִין בִּיזְנֶעס.

אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִטַּלְטְלִין וְקוֹנֶה שָׂדֶה.

But he may sell movable property and buy a field, upgrading to a more permanent asset.

נָאר עֶר מֶעג פַארְקוֹיפְן מִטַּלְטְלִין אוּן קוֹיפְן אַ פֶעלְד, זִיך אוֹיפְצוּהֶעכֶערְן צוּ אַ מֶעק שְׁטֶענְדִיגְן נֶכֶס.

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר יָשִׂים מְגַמָּתוֹ לְהַצְלִיחַ נְכָסָיו

The general rule of the matter is that he should place his purpose to make successful his possessions through responsible management,

דֶער כְּלָל פוּן דֶער זַאך אִיז, עֶר זָאל לַייגְן זַיין צִיל מַצְלִיחַ צוּ זַיין זַיינֶע פָארְמֶעגְנְס דוּרְך פַארְאַנְטְוָואָרְטְלִיכֶע פִירֶערְשַׁאפְט,

וּלְהַחֲלִיף הַכָּלֶה בְּקַיָּם.

and to exchange the fleeting for the enduring.

אוּן אוֹיסְצוּטוֹישְׁן דָאס וָואס פַארְגֵייט אוֹיף דֶעם וָואס בְּלַייבְט קַיָּים.

וְלֹא תִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לֵהָנוֹת מְעַט לְפִי שָׁעָה

And his intention should not be to benefit a little for the moment,

אוּן זַיין כַּוָּנָה זָאל נִישְׁט זַיין הֲנָאָה צוּ הָאבְן אַ בִיסְל לוֹיטְן מָאמֶענְט,

אוֹ לֵהָנוֹת מְעַט וְיַפְסִיד הַרְבֵּה:

or to benefit a little and end up losing much in the long run.

אָדֶער הֲנָאָה צוּ הָאבְן אַ בִיסְל אוּן צוּם סוֹף פַארְלִירְן אַ סַך אוֹיף לֶענְגֶערֶע טֶערְמִין.

מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה.

The business and dealings of a disciple of a Sage must be conducted with truth and with faithfulness.

דאָס געשעפֿט און די האַנדלונגען פֿון אַ תּלמיד חכם דאַרפֿן געפֿירט ווערן מיט אמת און מיט געטרײַשאַפֿט.

אוֹמֵר עַל לָאו לָאו וְעַל הֵן הֵן.

He says on a no, "no," and on a yes, "yes."

ער זאָגט אויף אַ נײן, "נײן," און אויף אַ יאָ, "יאָ."

מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן

He is exacting on himself in his accounting,

ער איז מדקדק אויף זיך אַלײן אין זײַן חשבון,

וְנוֹתֵן וּמְוַתֵּר לַאֲחֵרִים כְּשֶׁיִּקַּח מֵהֶן

and he gives and waives money to others when he buys from them,

און ער גיט און לאָזט נאָך געלט פֿאַר אַנדערע ווען ער קויפֿט פֿון זײ,

וְלֹא יְדַקְדֵּק עֲלֵיהֶן.

and he will not be exacting upon them.

און ער וועט נישט זײן מדקדק אויף זײ.

וְנוֹתֵן דְּמֵי הַמִּקָּח לְאַלְתַּר

And he pays the money of the purchase immediately,

און ער צאָלט די געלט פֿון דעם מקח גלײך,

וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה לֹא עָרֵב וְלֹא קַבְּלָן

and he does not become neither a guarantor nor a co-signer for others' loans,

און ער ווערט נישט קײן ערבֿ און נישט קײן קבלן פֿאַר יענעמ'ס חובֿות,

וְלֹא יָבוֹא בְּהַרְשָׁאָה.

and he will not enter litigation with a power of attorney to sue on behalf of others.

און ער וועט נישט אַרײַנגיין מיט אַ הרשאה צו פֿירן אַ דין תּורה פֿאַר אַנדערע.

אֵינוֹ מְחַיֵּב עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי מִקָּח וּמִמְכָּר בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא חִיְּבָה אוֹתוֹ תּוֹרָה.

He does not obligate himself in matters of buying and selling in a place where the Torah did not obligate him,

ער פֿאַרפֿליכטעט זיך נישט אין זאַכן פֿון קויפֿן און פֿאַרקויפֿן אין אַ אָרט וואו די תּורה האָט אים נישט פֿאַרפֿליכטעט,

כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד בְּדִבּוּרוֹ וְלֹא יְשַׁנֵּהוּ.

in order that he will stand by his word and not change it.

כדי ער זאָל שטיין בײַ זײַן וואָרט און עס נישט טוישן.

וְאִם נִתְחַיְּבוּ לוֹ אֲחֵרִים בַּדִּין

And if others became obligated to him by the law,

און אויב אַנדערע האָבן זיך פֿאַרפֿליכטעט צו אים לויטן דין,

מַאֲרִיךְ וּמוֹחֵל לָהֶן וּמַלְוֶה וְחוֹנֵן.

he extends time for payment, and forgives them, and lends them money, and shows favor.

ציט ער אויס די צײט פֿאַרן צאָלן, און ער מוחל זײ, און ער לײַעט זײ געלט, און טוט חסד.

וְלֹא יֵרֵד לְתוֹךְ אֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ.

And he will not descend into the trade of his fellow to compete unfairly.

און ער וועט נישט אַרײַנגיין אין דעם פֿאַך פֿון זײַן חבֿר אים צו שעדיקן די פּרנסה.

וְלֹא יָצֵר לְאָדָם לְעוֹלָם בְּחַיָּיו.

And he will not cause distress to a person ever in his life.

און ער וועט קײנמאָל נישט פֿאַראורזאַכן ענגשאַפֿט פֿאַר אַ מענטש אין זײַן לעבן.

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר יִהְיֶה מִן הַנִּרְדָּפִים וְלֹא מִן הָרוֹדְפִים

The general rule of the matter: he should be from the pursued and not from the pursuers,

דער כּלל פֿון דער זאַך: ער זאָל זײן פֿון די גערודפֿטע און נישט פֿון די רודפֿים,

מִן הַנֶּעֱלָבִים וְלֹא מִן הָעוֹלְבִים.

from the insulted and not from the insulting.

פֿון די באַלײדיקטע און נישט פֿון די באַלײדיקער.

וְאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן

And a person who does all these deeds and similar to them,

און אַ מענטש וואָס טוט אַלע די דאָזיקע מעשׂים און ענלעכס צו זײ,

עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר:

upon him the verse says, "And He said to me, 'My servant you are, Yisrael, whom in you I will be glorified.'"

אויף אים זאָגט דער פּסוק, "און ער האָט צו מיר געזאָגט, 'מײן קנעכט ביסטו, ישׂראל, וואָס אין דיר וועל איך מיך באַרימען.'"