הִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה · פֶּרֶק רִאשׁוֹן

נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים

Women, and Canaanite slaves, and minors

פְרוֹיֶען, אוּן כְּנַעַנִישֶע קְנֶעכְט, אוּן קְלֵיינֶע קִינְדֶער

פְּטוּרִים מִתַּלְמוּד תּוֹרָה.

are exempt from the mitzvah of study of Torah.

זֶענֶען פָּטוּר פוּן דֶער מִצְוָה פוּן לֶערְנֶען תּוֹרָה.

אֲבָל קָטָן

But regarding a minor boy,

אָבֶער לְגַבֵּי אַ קְלֵיין קִינְד אַ אִינְגְל,

אָבִיו חַיָּב לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה

his father is obligated to teach him Torah,

אִיז זַײן פָאטֶער מְחוּיָב אִים צוּ לֶערְנֶען תּוֹרָה,

שֶׁנֶּאֱמַר דברים יא יט "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם".

as it is said in the Torah in Devarim 11:19, "And you shall teach them to your sons, to speak in them."

וִוי עֶס שְׁטֵײט אִין דֶער תּוֹרָה אִין דברים יא:יט, "אוּן אִיר זָאלְט זֵײ לֶערְנֶען מִיט אַײֶערֶע זִין, צוּ רֶעדְן אִין זֵײ."

וְאֵין הָאִשָּׁה חַיֶּבֶת לְלַמֵּד אֶת בְּנָהּ.

And the woman is not obligated to teach her son,

אוּן דִי פְרוֹי אִיז נִישְׁט מְחוּיָב צוּ לֶערְנֶען אִיר זוּן,

שֶׁכָּל הַחַיָּב לִלְמֹד חַיָּב לְלַמֵּד:

for anyone who is obligated to learn himself is obligated to teach others, and since a woman is not commanded to study, she is not commanded to teach.

וַוײל יֶעדֶער וָואס אִיז מְחוּיָב צוּ לֶערְנֶען אַלֵײן אִיז מְחוּיָב צוּ לֶערְנֶען אַנְדֶערֶע, אוּן אַזוֹי וִוי אַ פְרוֹי אִיז נִישְׁט בַּאפוֹילְן גֶעוָואָרְן צוּ לֶערְנֶען, אִיז זִי נִישְׁט בַּאפוֹילְן גֶעוָואָרְן צוּ לֶערְנֶען אַנְדֶערֶע.

כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ

Just as a man is obligated to teach his son Torah,

פּוּנְקְט וִוי אַ מֶענְטְשׁ אִיז מְחוּיָב צוּ לֶערְנֶען מִיט זַײן זוּן תּוֹרָה,

כָּךְ הוּא חַיָּב לְלַמֵּד אֶת בֶּן בְּנוֹ

so is he obligated to teach his son's son,

אַזוֹי אִיז עֶר מְחוּיָב צוּ לֶערְנֶען מִיט זַײן זוּנְס זוּן,

שֶׁנֶּאֱמַר דברים ד ט "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ".

as it is said in the pasuk, "And you shall make them known to your sons and to your sons' sons."

וִוי עֶס שְׁטֵײט אִין פָּסוּק: "אוּן דוּ זָאלְסְט זֵײ לָאזְן וִויסְן פַאר דַײנֶע זִין אוּן פַאר דַײנֶע זוּנְס זִין."

וְלֹא בְּנוֹ וּבֶן בְּנוֹ בִּלְבַד

And this obligation does not apply to his son and his son's son alone;

אוּן דֶער חִיּוּב אִיז נִישְׁט בְּלוֹיז אוֹיף זַײן זוּן אוּן זַײן זוּנְס זוּן אַלֵײן,

אֶלָּא מִצְוָה עַל כָּל חָכָם וְחָכָם מִיִּשְׂרָאֵל

rather, it is a mitzvah upon every wise man of Israel

נָאר עֶס אִיז אַ מִצְוָה אוֹיף יֶעדְן חָכָם פוּן יִשְׂרָאֵל

לְלַמֵּד אֶת כָּל הַתַּלְמִידִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן בָּנָיו.

to teach all students, even though they are not his biological sons,

צוּ לֶערְנֶען מִיט אַלֶע תַּלְמִידִים, אֲפִילוּ זֵײ זֶענֶען נִישְׁט זַײנֶע אֵײגֶענֶע זִין,

שֶׁנֶּאֱמַר דברים ו ז "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ"

as it is said, "And you shall teach them sharply to your sons."

וִוי עֶס שְׁטֵײט: "אוּן דוּ זָאלְסְט זֵײ שַׁארְף לֶערְנֶען פַאר דַײנֶע זִין."

מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ

From the mouth of the tradition the Sages learned that

פוּן דִי קַבָּלָה הָאבְן חֲזַ"ל גֶעלֶערְנְט אַז

"בָּנֶיךָ" אֵלּוּ תַּלְמִידֶיךָ

"your sons" in this context refers to your students,

"דַײנֶע זִין" אִין דֶעם קָאנְטֶעקְסְט מֵײנְט דַײנֶע תַּלְמִידִים,

שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִין בָּנִים

for students are called "sons,"

וַוײל תַּלְמִידִים וֶוערְן אָנְגֶערוּפְן "זִין",

שֶׁנֶּאֱמַר מלכים ב ב ג "וַיֵּצְאוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים".

as it is said, "And the sons of the prophets went out"—meaning the disciples of the prophets.

וִוי עֶס שְׁטֵײט: "אוּן דִי זִין פוּן דִי נְבִיאִים זֶענֶען אַרוֹיסְגֶעגַאנְגֶען" — וָואס דָאס מֵײנְט דִי תַּלְמִידִים פוּן דִי נְבִיאִים.

אִם כֵּן לָמָּה נִצְטַוָּה עַל בְּנוֹ וְעַל בֶּן בְּנוֹ.

If so, why was he specifically commanded concerning his son and concerning his son's son?

אוֹיב אַזוֹי, פַארְוָואס אִיז עֶר סְפֶעצִיעֶל אָנְגֶעזָאגְט גֶעוָואדְן אוֹיף זַײן זוּן אוּן אוֹיף זַײן זוּנְס זוּן?

לְהַקְדִּים בְּנוֹ לְבֶן בְּנוֹ

To give precedence to his son before his son's son,

כְּדֵי פַארְצוּצִיהֶען זַײן זוּן פַאר זַײן זוּנְס זוּן,

וּבֶן בְּנוֹ לְבֶן חֲבֵרוֹ:

and to give precedence to his son's son before the son of his fellow student.

אוּן פַארְצוּצִיהֶען זַײן זוּנְס זוּן פַארְן זוּן פוּן זַײן חָבֵר.

וְחַיָּב לִשְׂכֹּר מְלַמֵּד לִבְנוֹ לְלַמְּדוֹ.

And a father is obligated to hire a teacher for his son to teach him Torah.

אוּן אַ פֿאָטער איז מְחוּיָב צוּ דִינְגֶען אַ מְלַמֵּד פֿאַר זַײן זוּן אִים אוֹיסְצוּלֶערְנֶען תּוֹרָה.

וְאֵינוֹ חַיָּב לְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ אֶלָּא בְּחִנָּם.

But he is not obligated to teach the son of his fellow except for free, as a mitzvah, but he does not have to pay for a teacher for another person's child.

אָבֶּער עֶר אִיז נִישְׁט מְחוּיָב אוֹיסְצוּלֶערְנֶען דֶעם זוּן פֿוּן זַײן חָבֵר נאָר בְּחִנָּם, אַלְס אַ מִצְוָה, אָבֶּער עֶר דאַרְף נִישְׁט בַּאצָאָלְן פֿאַר אַ מְלַמֵּד פֿאַר אַ צְוַײטְנְס אַ קִינְד.

מִי שֶׁלֹּא לִמְּדוֹ אָבִיו

One whose father did not teach him Torah when he was young,

אֵײנֶער וָואס זַײן פֿאָטער הָאט אִים נִישְׁט אוֹיסְגֶעלֶערְנְט תּוֹרָה וֶוען עֶר אִיז גֶעוֶוען יוּנְג,

חַיָּב לְלַמֵּד אֶת עַצְמוֹ כְּשֶׁיַּכִּיר

is obligated to teach himself when he understands and gains intellectual maturity,

אִיז מְחוּיָב אַלַײן צוּ לֶערְנֶען וֶוען עֶר פֿאַרְשְׁטֵײט אוּן בַּאקוּמְט שֵׂכֶל,

שֶׁנֶּאֱמַר דברים ה א "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".

as it is said in the Torah (Devarim 5:1): "And you shall study them, and you shall safeguard to perform them."

וִוי עֶס שְׁטֵײט אִין דִי תּוֹרָה (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם" (אוּן אִיר זָאלְט זֵײ לֶערְנֶען, אוּן אִיר זָאלְט הִיטְן זֵײ צוּ טָאן).

וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַתַּלְמוּד קוֹדֵם לַמַּעֲשֶׂה

And so you find in every place in the words of Chazal that study precedes action in importance and priority,

אוּן אַזוֹי גֶעפִֿינְט מֶען אִין יֶעדְן אָרְט אִין דִי וֶוערְטֶער פֿוּן חֲזַ"ל אַז דָאָס לֶערְנֶען גֵײט פָֿארְן מַעֲשֶׂה אִין וִויכְטִיקְקֵײט אוּן קְדִימָה,

מִפְּנֵי שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה

because study leads to action, as one cannot perform the mitzvos properly without knowing how,

וַוײל דָאָס לֶערְנֶען בְּרֶענְגְט לִידֵי מַעֲשֶׂה, וִויבַּאלְד מֶען קֶען נִישְׁט מְקַיֵּם זַײן דִי מִצְוֹת כָּרָאוּי אָן וִויסְן וִויאַזוֹי,

וְאֵין הַמַּעֲשֶׂה מֵבִיא לִידֵי תַּלְמוּד:

and action does not lead to study.

אוּן דִי מַעֲשֶׂה בְּרֶענְגְט נִישְׁט לִידֵי לֶערְנֶען.

הָיָה הוּא רוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה

If he wants to study Torah himself,

אויב עֶר וִויל לֶערְנֶען תּוֹרָה אַלַיְין,

וְיֵשׁ לוֹ בֵּן לִלְמֹד תּוֹרָה

and there is to him a son who also needs to study Torah,

אוּן עֶר הָאט אַ זוּן וָואס דַארְף אוֹיךְ לֶערְנֶען תּוֹרָה,

הוּא קוֹדֵם לִבְנוֹ.

he takes priority over his son, and he should study first.

אִיז עֶר פְרִיעֶר פַאר זַײן זוּן, אוּן עֶר זָאל לֶערְנֶען עֶרְשְׁט.

וְאִם הָיָה בְּנוֹ נָבוֹן וּמַשְׂכִּיל

And if his son was understanding and wise,

אוּן אוֹיב זַײן זוּן אִיז גֶעוֶוען פַארְשְׁטֶענְדִיק אוּן קְלוּג,

לְהָבִין מַה שֶּׁיִּלְמֹד יוֹתֵר מִמֶּנּוּ

with the capacity to comprehend what he will study more than him,

מִיט אַ כֹּחַ צוּ פַארְשְׁטֵײן וָואס עֶר וֶועט לֶערְנֶען מֶער פוּן אִים,

בְּנוֹ קוֹדֵם.

his son takes priority, and the father must support the son's learning first.

אִיז זַײן זוּן פְרִיעֶר, אוּן דֶער פָאטֶער דַארְף שְׁטִיצְן דֶעם זוּנְס לֶערְנֶען עֶרְשְׁט.

וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּנוֹ קוֹדֵם

And even though his son takes priority,

אוּן כָאטְשׁ זַײן זוּן אִיז פְרִיעֶר,

לֹא יִבָּטֵל הוּא.

he should not neglect his own learning entirely.

זָאל עֶר זִיךְ נִישְׁט מְבַטֵּל זַײן אִינְגַאנְצְן פוּן זַײן אַײגֶענֶעם לֶערְנֶען.

שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עָלָיו לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ

For just as a mitzvah is upon him to teach his son,

וָוארוּם אַזוֹי וִוי אַ מִצְוָה אִיז אוֹיף אִים צוּ לֶערְנֶען זַײן זוּן,

כָּךְ הוּא מְצֻוֶּה לְלַמֵּד עַצְמוֹ:

so he is commanded to teach himself.

אַזוֹי אִיז עֶר בַּאפוֹילְן צוּ לֶערְנֶען זִיךְ אַלַיְין.

לְעוֹלָם יִלְמֹד אָדָם תּוֹרָה

Always should study a person Torah

תָּמִיד זאָל אַ מֶענְטְש לֶערְנֶען תּוֹרָה

וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה

and after that marry a wife,

אוּן נאָכְדֶעם חַתּוּנָה הָאָבְן מִיט אַ פְרוֹי,

שֶׁאִם נָשָׂא אִשָּׁה תְּחִלָּה

for if he marries a wife first,

וַוייל אוֹיב עֶר וֶועט חַתּוּנָה הָאָבְן מִיט אַ פְרוֹי עֶרְשְׁט,

אֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה לִלְמֹד.

not is his mind free to study because of the burden of earning a livelihood.

וֶועט זַיין קאָפּ נִישְׁט זַיין פְרַיי צוּ לֶערְנֶען צוּלִיב דֶעם עוֹל פוּן פַּרְנָסָה.

וְאִם הָיָה יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו

And if was his evil inclination overcoming him

אוּן אוֹיב זַיין שְׁלֶעכְטֶער יֵצֶר בַּאזִיגְט אִים

עַד שֶׁנִּמְצָא שֶׁאֵין לִבּוֹ פָּנוּי

until it is found that not is his heart free to concentrate on his learning due to his thoughts,

בִּיז עֶס גֶעפִינְט זִיךְ אַז זַיין הָארְץ אִיז נִישְׁט פְרַיי זִיךְ צוּ קָאנְצֶענְטְרִירְן אוֹיפְן לֶערְנֶען צוּלִיב זַיינֶע מַחְשָׁבוֹת,

יִשָּׂא וְאַחַר כָּךְ יִלְמֹד תּוֹרָה:

he should marry and after that study Torah in purity.

זאָל עֶר חַתּוּנָה הָאָבְן אוּן נאָכְדֶעם לֶערְנֶען תּוֹרָה מִיט רֵיינְקֵייט.

מֵאֵימָתַי אָבִיו חַיָּב לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה.

From when is his father obligated to teach him Torah?

פוּן ווען אָן אִיז זַײן פֿאָטער מְחוּיָב אִים צוּ לֶערְנֶען תּוֹרָה?

מִשֶּׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר

From when he begins to speak,

פוּן ווען עֶר הֵייבְט אָן צוּ רֶעדְן,

מְלַמְּדוֹ "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה"

he teaches him the verse, "Torah commanded us Moshe,"

לֶערְנְט עֶר אִים דֶעם פָּסוּק, "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה",

וּ "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל",

and the verse, "Shema Yisrael,"

אוּן דֶעם פָּסוּק, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל",

וְאַחַר כָּךְ מְלַמְּדוֹ מְעַט מְעַט פְּסוּקִים פְּסוּקִים

and after that he teaches him little by little, verses by verses,

אוּן נָאכְדֶעם לֶערְנְט עֶר אִים בִּיסְלֶעכְוַוייז, פְּסוּקִים פְּסוּקִים,

עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן שֵׁשׁ אוֹ בֶּן שֶׁבַע

until he is a son of six or a son of seven years old,

בִּיז עֶר וֶוערְט אַ בֶּן שֵׁשׁ אָדֶער אַ בֶּן שֶׁבַע יָאר אַלְט,

הַכּל לְפִי בֻּרְיוֹ.

everything according to his health and physical strength.

אַלֶעס לוֹיט זַײן גֶעזוּנְט אוּן פִיזִישְׁן כּוֹחַ.

וּמוֹלִיכוֹ אֵצֶל מְלַמֵּד הַתִּינוֹקוֹת:

And then he brings him to a teacher of the children for structured learning.

אוּן דָאן פִירְט עֶר אִים צוּ אַ מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת פַאר מְסוּדָּרְדִיג לֶערְנֶען.

הָיָה מִנְהַג הַמְּדִינָה לִקַּח מְלַמֵּד הַתִּינוֹקוֹת שָׂכָר

If the custom of the province was for a teacher of the children to take payment,

אויב דער מִנְהָג פוּן דֶעם לַאנְד אִיז גֶעוֶוען אַז אַ מְלַמֵּד פוּן קִינְדֶער נֶעמְט שָׂכָר,

נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ.

the father gives to him his payment,

דַארְף דֶער פָאטֶער אִים גֶעבְן זַײן שָׂכָר,

וְחַיָּב לְלַמְּדוֹ בְּשָׂכָר עַד שֶׁיִּקְרָא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כֻּלָּהּ.

and the father is obligated to teach him, even with payment, until he can read the Written Torah in its entirety.

אוּן דֶער פָאטֶער אִיז מְחֻיָּב אִים צוּ לֶערְנֶען, אַפִילוּ מִיט שָׂכָר, בִּיז עֶר קֶען לֵײעֶנֶען דִי גַאנְצֶע תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְלַמֵּד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּשָׂכָר

In a place where they accustomed to teach the Written Torah with payment,

אִין אַ אָרְט וָואוּ מֶען פִירְט זִיךְ צוּ לֶערְנֶען תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב פַאר שָׂכָר,

מֻתָּר לְלַמֵּד בְּשָׂכָר.

it is permitted to teach it with payment.

אִיז מוּתָּר צוּ לֶערְנֶען דָאס פַאר שָׂכָר.

אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אָסוּר לְלַמְּדָהּ בְּשָׂכָר

But as for the Oral Torah, it is forbidden to teach it with payment,

אָבֶּער דִי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אִיז אָסוּר צוּ לֶערְנֶען פַאר שָׂכָר,

שֶׁנֶּאֱמַר "רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה'" וְגוֹ'

as it is said in the pasuk, "Behold, I have taught you statutes and ordinances, as Hashem commanded me," etc.

וִוי עֶס שְׁטֵײט אִין פָּסוּק, "רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה'" וְגוֹ'.

מָה אֲנִי בְּחִנָּם לָמַדְתִּי אַף אַתֶּם לְמַדְתֶּם בְּחִנָּם מִמֶּנִּי

This teaches us: Just as I learned for free from Hashem, so you learned for free from me.

דָאס לֶערְנְט אוּנְז: אַזוֹי וִוי אִיךְ הָאבּ אוּמְזִיסְט גֶעלֶערְנְט פוּן הַשֵּׁם, אַזוֹי אוֹיךְ הָאט אִיר גֶעלֶערְנְט אוּמְזִיסְט פוּן מִיר.

וְכֵן כְּשֶׁתְּלַמְּדוּ לְדוֹרוֹת לַמְּדוּ בְּחִנָּם כְּמוֹ שֶׁלְּמַדְתֶּם מִמֶּנִּי.

And so, when you teach to the future generations, teach for free, just as you learned from me.

אוּן אַזוֹי אוֹיךְ, וֶוען אִיר וֶועט לֶערְנֶען פַאר דִי קוּמֶענְדִיגֶע דּוֹרוֹת, לֶערְנְט אוּמְזִיסְט, פוּנְקְט וִוי אִיר הָאט גֶעלֶערְנְט פוּן מִיר.

לֹא מָצָא מִי שֶׁיְּלַמְּדוֹ בְּחִנָּם יְלַמְּדוֹ בְּשָׂכָר

If a person did not find someone who will teach him for free, he must have others teach him even with payment,

אוֹיבּ אַ מֶענְטְשׁ הָאט נִישְׁט גֶעפוּנֶען וֶוער עֶס זָאל אִים לֶערְנֶען אוּמְזִיסְט, מוּז עֶר מַאכְן אַז אַנְדֶערֶע זָאלְן אִים לֶערְנֶען אַפִילוּ פַאר שָׂכָר,

שֶׁנֶּאֱמַר אֱמֶת קְנֵה.

as it is said in the pasuk, "Buy truth."

וִוי עֶס שְׁטֵײט אִין פָּסוּק, "אֱמֶת קְנֵה".

יָכוֹל יְלַמֵּד לַאֲחֵרִים בְּשָׂכָר.

One might think that because he had to pay, he may likewise teach to others with payment.

מֶען קֶען מֵײנֶען אַז וִויבַּאלְד עֶר הָאט גֶעמוּזְט בַּאצָאלְן, מֶעג עֶר אוֹיךְ לֶערְנֶען פַאר אַנְדֶערֶע פַאר שָׂכָר.

תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאַל תִּמְכֹּר".

Therefore, the teaching says, "And do not sell."

דֶערִיבֶּער זָאגְט דֶער פָּסוּק, "וְאַל תִּמְכֹּר".

הָא לָמַדְתָּ שֶׁאָסוּר לוֹ לְלַמֵּד בְּשָׂכָר

Behold, you have learned that it is forbidden for him to teach with payment,

הָאסְטוּ דָאךְ גֶעלֶערְנְט אַז עֶס אִיז אִים אָסוּר צוּ לֶערְנֶען פַאר שָׂכָר,

אַף עַל פִּי שֶׁלִּמְּדוֹ רַבּוֹ בְּשָׂכָר:

even though his teacher taught him with payment.

אַפִילוּ אוֹיבּ זַײן רֶבִּי הָאט אִים גֶעלֶערְנְט פַאר שָׂכָר.

כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה

Every man of Israel is obligated in the study of Torah,

יֶעדֶער מַאן פוּן יִשְׂרָאֵל אִיז מְחוּיָב אִין לֶערְנֶען תַּלְמוּד תּוֹרָה,

בֵּין עָנִי בֵּין עָשִׁיר

whether he is poor or whether he is rich,

סַיי עֶר אִיז אַ עָנִי סַיי עֶר אִיז אַ עָשִׁיר,

בֵּין שָׁלֵם בְּגוּפוֹ בֵּין בַּעַל יִסּוּרִין

whether he is whole in his body or whether he is a possessor of suffering,

סַיי עֶר אִיז גַאנְץ אִין זַיין קֶערְפֶּער סַיי עֶר אִיז אַ בַּעַל יִסּוּרִים,

בֵּין בָּחוּר בֵּין שֶׁהָיָה זָקֵן גָּדוֹל שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ

whether he is a youth or whether he was an elder of great age whose strength has weakened.

סַיי עֶר אִיז אַ בָּחוּר סַיי עֶר אִיז אַן אַלְטֶער מֶענְטְשׁ פוּן אַ גְרוֹיסְן עֶלְטֶער וָואס זַיין כֹּחַ אִיז שְׁוַואךְ גֶעוָואָרְן.

אֲפִלּוּ הָיָה עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה וּמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים

Even if he was a poor man who is supported from charity and goes around upon the doorways begging for bread,

אַפִילוּ אוֹיב עֶר אִיז גֶעוֶוען אַן עָנִי וָואס עֶרְנֶערְט זִיךְ פוּן צְדָקָה אוּן גֵייט אַרוּם אוֹיף דִּי טִירְן בֶּעטְלֶען פַאר בְּרוֹיט,

וַאֲפִלּוּ בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִים

and even if he is a possessor of a wife and children who must support his family, he still

אוּן אַפִילוּ אוֹיב עֶר אִיז אַ בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִים וָואס דַארְף אוֹיסְהַאלְטְן זַיין מִשְׁפָּחָה, דָאךְ

חַיָּב לִקְבֹּעַ לוֹ זְמַן לְתַלְמוּד תּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה

is obligated to establish for himself a time for the study of Torah by day and by night,

אִיז עֶר מְחוּיָב קוֹבֵעַ צוּ זַיין פַאר זִיךְ אַ צַייט פַאר תַּלְמוּד תּוֹרָה בֵּייטָאג אוּן בֵּיינַאכְט,

שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה":

as it is said in the passuk, "and you shall contemplate it day and night."

וִוי עֶס אִיז גֶעזָאגְט אִין פָּסוּק, "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (אוּן דוּ זָאלְסְט קְלֶערְן אִין דֶעם טָאג אוּן נַאכְט).

גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל

The great Sages of Yisrael

דִי גְרוֹיסֶע חֲכָמִים פוּן יִשְׂרָאֵל

הָיוּ מֵהֶן חוֹטְבֵי עֵצִים

were, among them, choppers of wood

זֶענֶען צְוִוישְׁן זֵיי גֶעוֶוען הָאלְץ-הֶעקֶער

וּמֵהֶן שׁוֹאֲבֵי מַיִם

and, among them, drawers of water,

אוּן צְוִוישְׁן זֵיי וַואסֶער-שֶׁעפֶער,

וּמֵהֶן סוּמִים

and, among them, blind men;

אוּן צְוִוישְׁן זֵיי בְּלִינְדֶע מֶענְטְשְׁן;

וְאַף עַל פִּי כֵן

and even though it was so,

אוּן אֲפִילוּ אַזוֹי אִיז עֶס גֶעוֶוען,

הָיוּ עוֹסְקִין בְּתַלְמוּד תּוֹרָה

they were occupied with the study of Torah

הָאבְּן זֵיי זִיךְ פַארְנוּמֶען מִיט לֶערְנֶען תּוֹרָה

בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה

by day and by night.

בַּייטָאג אוּן בַּיינַאכְט.

וְהֵם מִכְּלַל מַעְתִּיקֵי הַשְּׁמוּעָה

And they are among the transmitters of the tradition,

אוּן זֵיי זֶענֶען פוּן דִי אִיבֶּערְגֶעבֶּער פוּן דִי קַבָּלָה,

אִישׁ מִפִּי אִישׁ

man from the mouth of man,

אֵיין מֶענְטְש פוּנֶעם מוֹיל פוּן אַ צְוֵוייטְן,

מִפִּי משֶׁה רַבֵּנוּ:

from the mouth of Moshe our teacher.

פוּנֶעם מוֹיל פוּן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ.

עַד אֵימָתַי חַיָּב לִלְמֹד תּוֹרָה

Until when is a person obligated to study Torah?

בִּיז וֶוען אִיז אַ מֶענְטְש מְחוּיָב צוּ לֶערְנֶען תּוֹרָה?

עַד יוֹם מוֹתוֹ

Until the day of his death,

בִּיזְ'ן טָאג פוּן זַײן טוֹיט,

שֶׁנֶּאֱמַר דברים ד ט "וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כּל יְמֵי חַיֶּיךָ".

as it is said in the pasuk in Devarim, "And lest they depart from your heart all the days of your life."

וִוי עֶס שְׁטֵײט אִין פָּסוּק אִין דְּבָרִים, "אוּן טָאמֶער וֶועלְן זֵײ אָפְּטְרֶעטְן פוּן דַײן הָארְץ אַלֶע טֶעג פוּן דַײן לֶעבְן."

וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּלִמּוּד

And the reason for this is that all the time that a person does not occupy himself with study,

אוּן דֶער טַעַם דֶערְצוּ אִיז, וַוײל כָּל זְמַן וָואס אַ מֶענְטְש טוּט זִיךְ נִישְׁט פַארְנֶעמֶען מִיט לֶערְנֶען,

הוּא שׁוֹכֵחַ:

he forgets what he has already learned.

פַארְגֶעסְט עֶר וָואס עֶר הָאט שׁוֹין גֶעלֶערְנְט.

וְחַיָּב לְשַׁלֵּשׁ אֶת זְמַן לְמִידָתוֹ.

And a person is obligated to divide into three parts the time of his study:

אוּן אַ מענטש איז מְחוּיָב צוּ צעטיילְן אויף דריי חֲלָקִים דִי צַייט פוּן זַיין לערְנֶען:

שְׁלִישׁ בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.

one third of his time should be spent in the Torah that is in writing;

אַ דרִיטְל פוּן זַיין צַייט זאָל ער פאַרְבּרֶענְגֶען אִין דִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב;

וּשְׁלִישׁ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

and one third should be spent in the Torah that is by mouth, which refers to the Mishnah and its explanations;

אוּן אַ דרִיטְל זאָל ער פאַרְבּרֶענְגֶען אִין דִי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וָואס דאָס מיינְט דִי מִשְׁנָה אוּן אִירֶע אָפּטַייטְשְׁן;

וּשְׁלִישׁ יָבִין וְיַשְׂכִּיל אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ

and the remaining one third of his time he shall understand and conceptualize the end of a matter from its beginning, analyzing how a concept develops,

אוּן דאָס אִיבֶערִיגֶע אַ דרִיטְל פוּן זַיין צַייט זאָל ער פאַרְשְׁטיין אוּן בּאַגְרַייפְן דֶעם סוֹף פוּן אַ זאַךְ פוּן אִיר אָנְהֵייב, דוּרְךְ אַנַאלִיזִירְן וִויאַזוֹי אַ סְבָרָא אַנְטְוִויקְלְט זִיךְ,

וְיוֹצִיא דָּבָר מִדָּבָר

and derive a matter from another matter,

אוּן אַרוֹיסְבְּרֶענְגֶען אַ זאַךְ פוּן אַן אַנְדֶער זאַךְ,

וִידַמֶּה דָּבָר לְדָבָר

and compare a matter to another matter to find their common halachic principles,

אוּן פאַרְגְלַייכְן אַ זאַךְ צוּ אַן אַנְדֶער זאַךְ כְּדֵי צוּ גֶעפִינֶען זֵייערֶע גֶעמֵיינְזַאמֶע הֲלָכָה'דִיגֶע יְסוֹדוֹת,

וְיָבִין בַּמִּדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן

and understand the principles of hermeneutics that the Torah is expounded by them,

אוּן פאַרְשְׁטיין דִי מִדּוֹת פוּן דַרְשָׁנוּת וָואס דִי תּוֹרָה וֶוערְט אוֹיסְגֶעדַרְשְׁנְ'ט מִיט זֵיי,

עַד שֶׁיֵּדַע הֵיאַךְ הוּא עִקַּר הַמִּדּוֹת

until he knows how is the essence of the principles and how they are applied in practice,

בִּיז ער וֶועט וִויסְן וִויאַזוֹי עס אִיז דֶער עִיקָר פוּן דִי מִדּוֹת אוּן וִויאַזוֹי מֶען נִיצְט זֵיי לְמַעֲשֶׂה,

וְהֵיאַךְ יוֹצִיא הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן

and how he shall derive that which is the forbidden and the permitted, and similar to them,

אוּן וִויאַזוֹי ער זאָל אַרוֹיסְבְּרֶענְגֶען דאָס וָואס אִיז דאָס אָסוּר'ע אוּן דאָס מוּתָּר'ע, אוּן עֶנְלִיכֶע צוּ זֵיי,

מִדְּבָרִים שֶׁלָּמַד מִפִּי הַשְּׁמוּעָה.

from matters that he learned from the mouth of the tradition.

פוּן זַאכְן וָואס ער הָאָט גֶעלֶערְנְט פוּן מוֹיל פוּן דִי קַבָּלָה.

וְעִנְיָן זֶה הוּא הַנִּקְרָא גְּמָרָא:

And the subject of this third area of study, it is called Gemara.

אוּן דֶער עִנְיָן פוּן דֶעם דרִיטְן חֵלֶק פוּן לערְנֶען, איז דאָס וָואס וֶוערְט גֶערוּפְן גְּמָרָא.

כֵּיצַד.

How is this division of study applied in practice?

װי אַזױ װערט די דאָזיגע אײנטײלונג פֿון לערנען אױסגעפֿירט אין דער פּראַקטיק?

הָיָה בַּעַל אֻמָּנוּת

If he was a master of a craft

אױב ער איז געװען אַ בעל מלאכה

וְהָיָה עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם

and he was occupying himself with his work for three hours in the day,

און ער האָט זיך פֿאַרנומען מיט זײן אַרבעט פֿאַר דרײ שעה אין טאָג,

וּבַתּוֹרָה תֵּשַׁע.

and occupying himself with the Torah for nine hours,

און ער האָט זיך פֿאַרנומען מיט דער תּורה פֿאַר נײן שעה,

אוֹתָן הַתֵּשַׁע

those nine hours of study,

יענע נײן שעה פֿון לערנען,

קוֹרֵא בְּשָׁלֹשׁ מֵהֶן בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב

he reads in three of them in the Torah that is in writing,

לײענט ער אין דרײ פֿון זײ אין דער תּורה שבכתב,

וּבְשָׁלֹשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

and in three hours he studies in the Torah that is on the mouth,

און אין דרײ שעה לערנט ער אין דער תּורה שבעל פּה,

וּבְשָׁלֹשׁ אֲחֵרוֹת מִתְבּוֹנֵן בְּדַעְתּוֹ לְהָבִין דָּבָר מִדָּבָר.

and in three other hours he meditates with his intellect to understand a concept from a concept.

און אין דרײ אַנדערע שעה טראַכט ער אַרײן מיט זײן שכל צו פֿאַרשטײן אײן זאַך פֿון אַן אַנדער זאַך.

וְדִבְרֵי קַבָּלָה בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הֵן

And the words of prophetic tradition—meaning Nevi'im and Kesuvim—in the category of Torah that is in writing they are,

און די װערטער פֿון קבלה—דאָס מײנט נביאים און כתובים—אין דעם כּלל פֿון תּורה שבכתב זענען זײ,

וּפֵרוּשָׁן בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

and their explanation is in the category of Torah that is on the mouth.

און זײער אָפּטײטש איז אין דעם כּלל פֿון תּורה שבעל פּה.

וְהָעִנְיָנִים הַנִּקְרָאִים פַּרְדֵּס בִּכְלַל הַגְּמָרָא הֵן.

And the matters that are called Pardes—the deepest secrets of the Torah—in the category of the Gemara they are.

און די ענינים װאָס װערן גערופֿן פּרדס—די טיפֿסטע סודות התּורה—אין דעם כּלל פֿון גמרא זענען זײ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים

In what situation words are said?

אין װאָס פֿאַר אַ פֿאַל זענען די דאָזיגע װערטער געזאָגט געװאָרן?

בִּתְחִלַּת תַּלְמוּדוֹ שֶׁל אָדָם

In the beginning of the study of a person.

אין דעם אָנהײב פֿון דעם מענטשנס לערנען.

אֲבָל כְּשֶׁיַּגְדִּיל בְּחָכְמָה

But when he grows in wisdom

אָבער װען ער װעט װאַקסן אין חכמה

וְלֹא יְהֵא צָרִיךְ לֹא לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב

and not he will need not to learn Torah that is in writing because he already knows it thoroughly,

און ער װעט נישט דאַרפֿן נישט צו לערנען תּורה שבכתב װײל ער קען עס שױן גרינדליך,

וְלֹא לַעֲסֹק תָּמִיד בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

and not to occupy himself constantly with the Torah that is on the mouth,

און נישט זיך צו באַשעפֿטיקן שטענדיק מיט דער תּורה שבעל פּה,

יִקְרָא בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי הַשְּׁמוּעָה

he should read at times designated Torah that is in writing and the words of the oral tradition

זאָל ער לײענען אין באַשטימטע צײטן תּורה שבכתב און די װערטער פֿון דער שמועה

כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח דָּבָר מִדִּבְרֵי דִּינֵי תּוֹרָה

in order that not he will forget a matter from the words of the laws of Torah,

כּדי אַז ער זאָל נישט פֿאַרגעסן אַ זאַך פֿון די װערטער פֿון די דיני תּורה,

וְיִפְנֶה כָּל יָמָיו לַגְּמָרָא בִּלְבַד

and he should turn all his days to the Gemara alone,

און ער זאָל זיך װענדן אַלע זײנע טעג בלױז צו דער גמרא,

לְפִי רֹחַב שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ:

according to the breadth that there is in his heart and the settling of his mind.

לױט דער ברײטקײט װאָס עס איז דאָ אין זײן האַרץ און דעם ישוב הדעת פֿון זײן שכל.

אִשָּׁה שֶׁלָּמְדָה תּוֹרָה יֵשׁ לָהּ שָׂכָר

A woman who studied Torah has a reward for her learning,

אַ פְרוֹי וָואס הָאט געלֶערְנְט תּוֹרָה הָאט אַ שָׂכָר פַאר אִיר לֶערְנֶען,

אֲבָל אֵינוֹ כִּשְׂכַר הָאִישׁ.

but it is not like the reward of the man.

אָבֶּער עֶס אִיז נִישְׁט וִוי דֶער שָׂכָר פוּן אַ מַאן.

מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִצְטַוֵּית.

This is because she was not commanded in this mitzvah,

דָאס אִיז וַוייל זִי אִיז נִישְׁט בַאפוֹילְן גֶעוָואָרְן אִין דֶער מִצְוָה,

וְכָל הָעוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ

and anyone who performs a matter that he is not commanded upon it to do it,

אוּן יֶעדֶער וָואס טוּט אַ זַאךְ וָואס עֶר אִיז נִישְׁט בַאפוֹילְן דֶערוֹיף עֶס צוּ טָאן,

אֵין שְׂכָרוֹ כִּשְׂכַר הַמְצֻוֶּה שֶׁעָשָׂה אֶלָּא פָּחוֹת מִמֶּנּוּ.

his reward is not like the reward of the commanded one who performed it, but rather it is less than him.

אִיז זַיין שָׂכָר נִישְׁט וִוי דֶער שָׂכָר פוּן דֶעם בַאפוֹילֶענֶעם וָואס הָאט עֶס גֶעטָאן, נָאר עֶס אִיז וַויינִיגֶער פוּן אִים.

וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ שָׂכָר

And even though that there is for her a reward for studying on her own,

אוּן כָאטְשׁ אַז עֶס אִיז דָא פַאר אִיר אַ שָׂכָר פַארְן לֶערְנֶען אַלֵיין,

צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה.

the Sages commanded that a person should not teach his daughter Torah.

הָאבְן חֲכָמִים אָנְגֶעזָאגְט אַז אַ מֶענְטְשׁ זָאל נִישְׁט לֶערְנֶען מִיט זַיין טָאכְטֶער תּוֹרָה.

מִפְּנֵי שֶׁרֹב הַנָּשִׁים אֵין דַּעְתָּם מְכֻוֶּנֶת לְהִתְלַמֵּד

This is because most women, their mind is not focused to learn with the proper depth and seriousness,

דָאס אִיז וַוייל רוֹב פְרוֹיֶען, זֵייעֶר זִינֶען אִיז נִישְׁט גֶעצִילְט צוּ לֶערְנֶען מִיט דֶעם רִיכְטִיגְן טִיפְקֵייט אוּן עֶרְנְסְטְקֵייט,

אֶלָּא הֵן מוֹצִיאוֹת דִּבְרֵי תּוֹרָה לְדִבְרֵי הֲבַאי לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתָּן.

but rather they turn words of Torah to words of nonsense according to the poverty of their mind and lack of preparation for this type of study.

נָאר זֵיי דְרֵייעֶן אוֹיס דִי וֶוערְטֶער פוּן תּוֹרָה צוּ נָארִישֶׁע וֶוערְטֶער לוֹיט דֶער אָרֶעמְקֵייט פוּן זֵייעֶר פַארְשְׁטַאנְד אוּן דֶעם מַאנְגְל אִין צוּגְרֵייטְנְג פַאר אַזָא סָארְט לֶערְנֶען.

אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ לִמְּדָהּ תִּפְלוּת.

Therefore, the Sages said, "Whoever teaches his daughter Torah is as if he taught her foolishness."

דֶערְפַאר הָאבְן חֲכָמִים גֶעזָאגְט, "יֶעדֶער וָואס לֶערְנְט מִיט זַיין טָאכְטֶער תּוֹרָה אִיז כְּאִילּוּ עֶר הָאט מִיט אִיר גֶעלֶערְנְט נָארִישְׁקֵייט."

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

In what words are these said? Regarding Torah that is by mouth, which requires deep analysis;

אִין וָואס פַאר אַ וֶוערְטֶער זֶענֶען דִי זַאכְן גֶעזָאגְט גֶעוָואָרְן? בְּנוֹגֵעַ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וָואס פַארְלַאנְגְט אַ טִיפֶע אֲנָאלִיז;

אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לֹא יְלַמֵּד אוֹתָהּ לְכַתְּחִלָּה

but as for Torah that is in writing, he should not teach her it at the outset,

אָבֶּער וָואס אַנְבַּאלַאנְגְט תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, זָאל עֶר אִיר נִישְׁט לֶערְנֶען לְכַתְּחִלָּה,

וְאִם לִמְּדָהּ אֵינוֹ כִּמְלַמְּדָהּ תִּפְלוּת:

and if he taught her, it is not like teaching her foolishness.

אוּן אוֹיב עֶר הָאט אִיר גֶעלֶערְנְט, אִיז עֶס נִישְׁט וִוי לֶערְנֶען מִיט אִיר נָארִישְׁקֵייט.