הִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה · פֶּרֶק חֲמִישִׁי

כְּשֶׁם שֶׁאָדָם מְצֻוֶּה בִּכְבוֹד אָבִיו וְיִרְאָתוֹ

Just as a person is commanded in the honor of his father and his awe,

פּונקט ווי א מענטש איז אנגעזאגט אויף דעם כבוד פון זיין פאטער און זיין מורא,

כָּךְ הוּא חַיָּב בִּכְבוֹד רַבּוֹ וְיִרְאָתוֹ יֶתֶר מֵאָבִיו.

so he is obligated in the honor of his teacher and his awe more than that of his father.

אַזױ אִיז עֶר מְחוּיָב אִין דֶעם כָּבוֹד פוּן זַײן רֶבִּי'ן אוּן זַײן מוֹרָא מֶער וִוי דֶעם כָּבוֹד פוּן זַײן פָאטֶער.

שֶׁאָבִיו מְבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה

For his father brings him to the life of this world,

וַוײל זַײן פָאטֶער בְּרֶענְגְט אִים צוּ דֶעם לֶעבְּן פוּן דֶער וֶועלְט,

וְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה מְבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

and his teacher who taught him wisdom brings him to the life of the world to come.

אוּן זַײן רֶבִּי וָואס הָאט אִים גֶעלֶערְנְט חָכְמָה בְּרֶענְגְט אִים צוּ דֶעם לֶעבְּן פוּן דֶער קוּמֶענְדִיגֶער וֶועלְט.

רָאָה אֲבֵדַת אָבִיו וַאֲבֵדַת רַבּוֹ

If he saw the lost object of his father and the lost object of his teacher,

אױב עֶר הָאט גֶעזֶען דִי פַארְלוֹירֶענֶע זַאךְ פוּן זַײן פָאטֶער אוּן דִי פַארְלוֹירֶענֶע זַאךְ פוּן זַײן רֶבִּי'ן,

שֶׁל רַבּוֹ קוֹדֶמֶת לְשֶׁל אָבִיו.

that of his teacher takes precedence to that of his father.

דִי פַארְלוֹירֶענֶע זַאךְ פוּן זַײן רֶבִּי'ן קוּמְט פָאר דֶער פַארְלוֹירֶענֶער זַאךְ פוּן זַײן פָאטֶער.

אָבִיו וְרַבּוֹ נוֹשְׂאִים בְּמַשָּׂא

If his father and his teacher were carrying a burden,

אױב זַײן פָאטֶער אוּן זַײן רֶבִּי טְרָאגְן אַ מַשָּׂא,

מֵנִיחַ אֶת שֶׁל רַבּוֹ וְאַחַר כָּךְ שֶׁל אָבִיו.

he relieves the burden of his teacher and after that the burden of his father.

נֶעמְט עֶר אַרָאפּ דֶעם מַשָּׂא פוּן זַײן רֶבִּי'ן אוּן נָאכְדֶעם דֶעם מַשָּׂא פוּן זַײן פָאטֶער.

אָבִיו וְרַבּוֹ שְׁבוּיִים בַּשִּׁבְיָה

If his father and his teacher were captives in captivity,

אױב זַײן פָאטֶער אוּן זַײן רֶבִּי זֶענֶען גֶעפַאנְגֶען אִין גֶעפַאנְגֶענְשַאפְט,

פּוֹדֶה אֶת רַבּוֹ וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת אָבִיו.

he redeems his teacher and after that he redeems his father.

לֵײזְט עֶר אױס זַײן רֶבִּי'ן אוּן נָאכְדֶעם לֵײזְט עֶר אױס זַײן פָאטֶער.

וְאִם הָיָה אָבִיו תַּלְמִיד חָכָם

And if his father was a Torah sage,

אוּן אױב זַײן פָאטֶער אִיז גֶעוֶוען אַ תַּלְמִיד חָכָם,

פּוֹדֶה אֶת אָבִיו תְּחִלָּה.

he redeems his father first.

לֵײזְט עֶר אױס זַײן פָאטֶער עֶרְשְׁט.

וְכֵן אִם הָיָה אָבִיו תַּלְמִיד חָכָם

And likewise, if his father was a Torah sage,

אוּן אַזױ אױךְ, אױב זַײן פָאטֶער אִיז גֶעוֶוען אַ תַּלְמִיד חָכָם,

אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שָׁקוּל כְּנֶגֶד רַבּוֹ

even though that he is not equal against his teacher in wisdom,

כָאטְשׁ עֶר אִיז נִישְׁט גְלַײךְ קֶעגְן זַײן רֶבִּי'ן אִין חָכְמָה,

מֵשִׁיב אֲבֵדָתוֹ וְאַחַר כָּךְ מֵשִׁיב אֲבֵדַת רַבּוֹ.

he returns his lost object and after that he returns the lost object of his teacher.

קֶערְט עֶר אוּם זַײן פַארְלוֹירֶענֶע זַאךְ אוּן נָאכְדֶעם קֶערְט עֶר אוּם דִי פַארְלוֹירֶענֶע זַאךְ פוּן זַײן רֶבִּי'ן.

וְאֵין לְךָ כָּבוֹד גָּדוֹל מִכְּבוֹד הָרַב

And there is not to you honor greater than the honor of the teacher,

אוּן עֶס אִיז נִישְׁטָא בַּײ דִיר קֵײן גְרֶעסֶערֶע כָּבוֹד וִוי דֶער כָּבוֹד פוּן דֶעם רֶבִּי'ן,

וְלֹא מוֹרָא מִמּוֹרָא הָרַב.

and not awe greater than the awe of the teacher.

אוּן נִישְׁט קֵײן מוֹרָא גְרֶעסֶער וִוי דִי מוֹרָא פוּן דֶעם רֶבִּי'ן.

אָמְרוּ חֲכָמִים "מוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם".

The Sages said in the Mishnah in Avos, "The awe of your teacher should be like the awe of Heaven."

חֲכָמִים הָאבְּן גֶעזָאגְט אִין דֶער מִשְׁנָה אִין אָבוֹת, "דִי מוֹרָא פוּן דַײן רֶבִּי'ן זָאל זַײן וִוי דִי מוֹרָא פוּן הִימְל."

לְפִיכָךְ אָמְרוּ

Therefore they said:

דֶערִיבֶּער הָאבְּן זֵײ גֶעזָאגְט:

כָּל הַחוֹלֵק עַל רַבּוֹ כְּחוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה

Anyone who disputes against his teacher is like one who disputes against the Divine Presence,

יֶעדֶער וָואס קְרִיגְט זִיךְ אױף זַײן רֶבִּי'ן אִיז וִוי אֵײנֶער וָואס קְרִיגְט זִיךְ אױף דֶער שְׁכִינָה,

שֶׁנֶּאֱמַר "בְּהַצֹּתָם עַל ה'".

as it is said regarding Korach's assembly, "when they contended against Hashem."

וִוי עֶס שְׁטֵײט גֶעשְׁרִיבְן וֶועגְן קֹרַח'ס עֵדָה, "וֶוען זֵײ הָאבְּן זִיךְ גֶעקְרִיגְט קֶעגְן הַשֵּׁם."

וְכָל הָעוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם רַבּוֹ כְּעוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם הַשְּׁכִינָה

And anyone who makes a quarrel with his teacher is like one who makes a quarrel with the Divine Presence,

אוּן יֶעדֶער וָואס מַאכְט אַ קְרִיגֶערַײ מִיט זַײן רֶבִּי'ן אִיז וִוי אֵײנֶער וָואס מַאכְט אַ קְרִיגֶערַײ מִיט דֶער שְׁכִינָה,

שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה' וַיִּקָּדֵשׁ בָּם".

as it is said at Mei Merivah, "which quarreled the children of Yisrael with Hashem, and He was sanctified through them."

וִוי עֶס שְׁטֵײט גֶעשְׁרִיבְן בַּײ מֵי מְרִיבָה, "וָואס דִי קִינְדֶער פוּן יִשְׂרָאֵל הָאבְּן זִיךְ גֶעקְרִיגְט מִיט הַשֵּׁם, אוּן עֶר אִיז גֶעהַײלִיגְט גֶעוָואדְן דוּרךְ זֵײ."

וְכָל הַמִּתְרַעֵם עַל רַבּוֹ כְּמִתְרַעֵם עַל ה'

And anyone who complains against his teacher is like one who complains against Hashem,

אוּן יֶעדֶער וָואס בַּאקְלָאגְט זִיךְ אױף זַײן רֶבִּי'ן אִיז וִוי אֵײנֶער וָואס בַּאקְלָאגְט זִיךְ אױף הַשֵּׁם,

שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹתֵיכֶם כִּי עַל ה'".

as it is said by Moshe Rabbeinu, "Not against us are your complaints, but against Hashem."

וִוי עֶס שְׁטֵײט גֶעשְׁרִיבְן דוּרךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, "נִישְׁט קֶעגְן אוּנז זֶענֶען אtextײעֶרֶע קְלָאגֶעס, נָאר קֶעגְן הַשֵּׁם."

וְכָל הַמְהַרְהֵר אַחַר רַבּוֹ כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר אַחַר שְׁכִינָה

And anyone who harbors doubts after his teacher is as if he harbors doubts after the Divine Presence,

אוּן יֶעדֶער וָואס צְוַוײפְלְט נָאךְ זַײן רֶבִּי'ן אִיז וִוי עֶר וָואלְט גֶעצְוַוײפְלְט נָאךְ דֶער שְׁכִינָה,

שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה".

as it is said, "And the people spoke against God and against Moshe."

וִוי עֶס שְׁטֵײט גֶעשְׁרִיבְן, "אוּן דָאס פָאלְק הָאט גֶערֶעדְט קֶעגְן גָאט אוּן קֶעגְן מֹשֶׁה."

אֵיזֶהוּ חוֹלֵק עַל רַבּוֹ.

Who is considered one who disputes against his teacher?

ווער אִיז דֶער וָואס וֶוערט פַארְרֶעכְנְט אַלְס אַיינֶער וָואס קְרִיגְט זִיךְ אוֹיף זַיין רֶבִּי'ן?

זֶה שֶׁקּוֹבֵעַ לוֹ מִדְרָשׁ

This is referring to one who establishes for himself a house of study

דָאס אִיז אַן אַנְוַוייזוּנְג אוֹיף אַיינֶער וָואס שְׁטֶעלְט אוֹיף פַאר זִיךְ אַ בֵּית הַמִּדְרָשׁ

וְיוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וּמְלַמֵּד

and sits and expounds and teaches Torah to the public

אוּן עֶר זִיצְט אוּן דַרְשְׁנְ'ט אוּן לֶערְנְט תּוֹרָה פַארְ'ן עוֹלָם

שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת רַבּוֹ

not with the permission of his teacher,

נִישְׁט מִיט דֶער רְשׁוּת פוּן זַיין רֶבִּי'ן,

וְרַבּוֹ קַיָּם

and his teacher is still alive,

אוּן זַיין רֶבִּי לֶעבְט נָאךְ,

וְאַף עַל פִּי שֶׁרַבּוֹ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת.

and even though his teacher is in another country.

אוּן אַפִילוּ וֶוען זַיין רֶבִּי אִיז אִין אַן אַנְדֶער לַאנְד.

וְאָסוּר לָאָדָם לְהוֹרוֹת בִּפְנֵי רַבּוֹ לְעוֹלָם.

And it is forbidden for a person to rule on halachic matters in the presence of his teacher forever.

אוּן עֶס אִיז אָסוּר פַאר אַ מֶענְטְשׁ צוּ פַּסְקְ'נֶען הֲלָכוֹת פַאר זַיין רֶבִּי'ן אַייבִּיג.

וְכָל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ חַיָּב מִיתָה:

And anyone who rules halacha in the presence of his teacher is liable to death at the hands of Heaven.

אוּן וֶוער עֶס פַּסְקְ'נְט הֲלָכָה פַאר זַיין רֶבִּי'ן אִיז חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.

הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין רַבּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל

If there was between him and his teacher a distance of twelve mil,

אױב עס אִיז געװען צװישן אים אוּן זײַן רבֿי׳ן אַ מֶרחָק פֿון צוועלף מײל,

וְשָׁאַל לוֹ אָדָם דְּבַר הֲלָכָה

and a person asked him a matter of halacha,

און אַ מענטש האָט אים געפֿרעגט אַ זאַך פֿון הלכה,

מֻתָּר לְהָשִׁיב.

it is permitted to answer.

איז ערלױבט צו ענטפֿערן.

וּלְהַפְרִישׁ מִן הָאִסּוּר

And to separate someone from a prohibition,

און אָפּצוהאַלטן אײנעם פֿון אַן איסור,

אֲפִלּו בִּפְנֵי רַבּוֹ מֻתָּר לְהוֹרוֹת.

even in the presence of his teacher it is permitted to rule.

אַפֿילו פֿאַר זײַן רבֿי׳ן איז ערלױבט צו פּסק׳ענען.

כֵּיצַד.

How so?

װיאַזױ איז דאָס?

כְּגוֹן שֶׁרָאָה אָדָם עוֹשֶׂה דָּבָר הָאָסוּר

For example, that he saw a person doing a thing that is forbidden,

צום בײַשפּיל, אַז ער האָט געזען אַ מענטש טאָן אַ זאַך װאָס איז אָסור,

מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָדַע בְּאִסּוּרוֹ

because he did not know of its prohibition,

װײַל ער האָט נישט געװוּסט פֿון איר איסור,

אוֹ מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ

or because of his wickedness,

אָדער צוליב זײַן רשעוּת,

יֵשׁ לוֹ לְהַפְרִישׁוֹ

there is an obligation upon him to separate him from the sin,

איז דאָ אַ חיובֿ אױף אים אים אָפּצוהאַלטן פֿונעם חטא,

וְלוֹמַר לוֹ דָּבָר זֶה אָסוּר

and to say to him, "This thing is forbidden,"

און אים צו זאָגן: "די זאַך איז אָסור,"

וַאֲפִלּוּ בִּפְנֵי רַבּוֹ

and this is permitted even in the presence of his teacher,

און דאָס איז מותר אַפֿילו פֿאַר זײַן רבֿי׳ן,

וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ רַבּוֹ רְשׁוּת.

and even though his teacher did not give him permission to rule.

און אַפֿילו אױב זײַן רבֿי האָט אים נישט געגעבן קײן רשוּת צו פּסק׳ענען.

שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם

For in any place where there is desecration of the Name of Hashem,

װײַל אין יעדן אָרט װוּ עס איז דאָ אַ חילוּל השם,

אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב.

we do not divide honor to the teacher by remaining silent.

טײלט מען נישט אָפּ קײן כּבֿוד פֿאַרן רבֿי׳ן דוּרך בלײַבן חאַמוּש.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים.

In what cases are these words said?

אין װאָס פֿאַר אַ פֿאַל זענען די װערטער געזאָגט?

בְּדָבָר שֶׁנִּקְרָה מִקְרֶה.

Regarding a matter that happened by chance.

בנוגע אַ זאַך װאָס האָט זיך געמאַכט צופֿעליג.

אֲבָל לִקְבֹּעַ עַצְמוֹ לְהוֹרָאָה

But to establish himself for ruling,

אבער זיך צו עטאַבלירן פאר פסק'ענען,

וְלֵישֵׁב וּלְהוֹרוֹת לְכָל שׁוֹאֵל

and to sit and to rule for all who ask,

און צו זיצן און פּסק׳ענען פֿאַר יעדן װאָס פֿרעגט,

אֲפִלּוּ הוּא בְּסוֹף הָעוֹלָם וְרַבּוֹ בְּסוֹף הָעוֹלָם

even if he is at the end of the world and his teacher is at the end of the world,

אַפֿילו אױב ער איז ביים עק װעלט און זײַן רבֿי איז ביים עק װעלט,

אָסוּר לוֹ לְהוֹרוֹת עַד שֶׁיָּמוּת רַבּוֹ

it is forbidden for him to rule until his teacher dies,

איז אים אָסור צו פּסק׳ענען ביז זײַן רבֿי שטאַרבט,

אֶלָּא אִם כֵּן נָטַל רְשׁוּת מֵרַבּוֹ.

unless he took permission from his teacher.

אױסער אױב ער האָט גענומען רשוּת פֿון זײַן רבֿי׳ן.

וְלֹא כָּל מִי שֶׁמֵּת רַבּוֹ

And not every one whose teacher died

און נישט יעדער אײנער װעמענס רבֿי עס איז געשטאָרבן

מֻתָּר לוֹ לֵישֵׁב וּלְהוֹרוֹת בַּתּוֹרָה.

is permitted to sit and to rule in the Torah,

איז אים ערלױבט צו זיצן און פּסק׳ענען אין די תּורה,

אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה תַּלְמִיד שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹרָאָה:

unless he was a student who reached the level of ruling.

אױסער אױב ער איז געװען אַ תּלמיד װאָס האָט דערגרײכט צום שטאַפּל פֿון פּסק׳ענען.

וְכָל תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה

And any student who has not reached the level of scholarship required to render halachic decisions, and yet renders halachic decisions,

אוּן יֶעדֶער תַּלְמִיד וָואס הָאט נָאך נִישְׁט דֶערְגְרֵייכְט דִי מַדְרֵגָה וָואס פָאדֶערְט זִיךְ צוּ פַּסְקְ'ענֶען, אוּן דָאך פַּסְקְ'ענְט עֶר,

הֲרֵי זֶה רָשָׁע שׁוֹטֶה וְגַס הָרוּחַ.

behold, this one is wicked, foolish, and arrogant of spirit.

הֲרֵי זֶה אַ רָשָׁע, אַ שׁוֹטֶה, אוּן אַ בַּעַל גַּאֲוָה.

וְעָלָיו נֶאֱמַר משלי ז כו "כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה" וְגוֹ'.

And upon him it is said in the verse in Mishlei, "For many corpses she has cast down," etc.

אוּן אוֹיף אִים אִיז גֶעזָאגְט גֶעוָואָרְן אִין דֶעם פָּסוּק אִין מִשְׁלֵי, "כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה" וְגוֹ' (וַוייל פִילֶע חֲלָלִים הָאט זִי אַרָאפְגֶעוָואָרְפְן).

וְכֵן חָכָם שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וְאֵינוֹ מוֹרֶה

And likewise, a sage who has reached the level to render halachic decisions, and yet does not render halachic decisions when the community needs him,

אוּן אַזוֹי אוֹיךְ אַ חָכָם וָואס הָאט יָא דֶערְגְרֵייכְט דִי מַדְרֵגָה צוּ פַּסְקְ'ענֶען, אוּן דָאך פַּסְקְ'ענְט עֶר נִישְׁט וֶוען דֶער צִיבּוּר דַארְף אִים הָאבְן,

הֲרֵי זֶה מוֹנֵעַ תּוֹרָה וְנוֹתֵן מִכְשׁוֹלוֹת לִפְנֵי הָעִוְּרִים

behold, this one withholds Torah and places stumbling blocks before the blind, as people will err without his guidance,

הֲרֵי זֶה הַאלְט אָפּ תּוֹרָה אוּן לֵייגְט אַ מִכְשׁוֹל פַארְן בְּלִינְדְן, וִויבַּאלְד מֶענְטְשְׁן וֶועלְן זִיךְ טוֹעֶה זַיין אָן זַיין אָנְוַוייזוּנְג,

וְעָלָיו נֶאֱמַר משלי ז כו "וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ".

and upon him it is said in the continuation of that verse, "And mighty are all her slain."

אוּן אוֹיף אִים אִיז גֶעזָאגְט גֶעוָואָרְן אִין דֶעם הֶמְשֵׁךְ פוּן יֶענֶעם פָּסוּק, "וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ" (אוּן מֶעכְטִיג זֶענֶען אַלֶע אִירֶע דֶערְהַרְגֶעטֶע).

אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא הִרְבּוּ תּוֹרָה כָּרָאוּי

These immature students, the small in knowledge, who have not increased their Torah study as is proper,

דִי אוּמְגֶעצַייטִיגְטֶע תַּלְמִידִים, דִי קְלֵיינֶע אִין יְדִיעָה, וָואס הָאבְן נִישְׁט מֶעֳר גֶעוֶוען זֵייעֶר לֶערְנֶען תּוֹרָה וִוי עֶס פַּאסְט,

וְהֵם מְבַקְּשִׁים לְהִתְגַּדֵּל בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ וּבֵין אַנְשֵׁי עִירָם

and yet they seek to make themselves great before the common people and among the people of their city,

אוּן דָאך זוּכְן זֵיי זִיךְ גְרוֹיסְצוּהַאלְטְן פַאר דִי עַמֵּי הָאָרֶץ אוּן צוְוִישְׁן דִי מֶענְטְשְׁן פוּן זֵייעֶר שְׁטָאט,

וְקוֹפְצִין וְיוֹשְׁבִין בָּרֹאשׁ לְדִין וּלְהוֹרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל

and jump and sit at the head to judge and to render halachic decisions in Israel,

אוּן זֵיי שְׁפְרִינְגֶען אוּן זֶעצְן זִיךְ אָן דֶער שְׁפִּיץ צוּ מִשְׁפְּטְ'ן אוּן צוּ פַּסְקְ'ענֶען בַּיי אִידְן,

הֵם הַמַּרְבִּים הַמַּחֲלֹקֶת וְהֵם הַמַּחֲרִיבִים אֶת הָעוֹלָם

they are those who increase dispute, and they are those who destroy the world,

זֵיי זֶענֶען דִי וָואס מֶערְן אָן מַחְלוֹקֶת, אוּן זֵיי זֶענֶען דִי וָואס חָרוּב מַאכְן דִי וֶועלְט,

וְהַמְכַבִּין נֵרָהּ שֶׁל תּוֹרָה וְהַמְחַבְּלִים כֶּרֶם ה' צְבָאוֹת.

and those who extinguish the lamp of Torah, and those who ruin the vineyard of Hashem of Hosts.

אוּן דִי וָואס לֶעשְׁן אוֹיס דֶעם לִיכְט פוּן תּוֹרָה, אוּן דִי וָואס קָאלְיֶע מַאכְן דֶעם וַויינְגָארְטְן פוּן הַשֵּׁם צְבָאוֹת.

עֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ שיר השירים ב טו "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים":

Upon them said Shlomo in his wisdom in Shir HaShirim, "Seize for us foxes, little foxes, that ruin vineyards."

אוֹיף זֵיי הָאט שְׁלֹמֹה גֶעזָאגְט מִיט זַיין חָכְמָה אִין שִׁיר הַשִּׁירִים, "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים" (כַאפְט פַאר אוּנז דִי פוּקְסְן, דִי קְלֵיינֶע פוּקְסְן וָואס מַאכְן חָרוּב דִי וַויינְגֶערְטְנֶער).

וְאָסוּר לוֹ לְתַלְמִיד לִקְרוֹת לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ

And it is forbidden for a student to call his teacher by his name

אוּן עֶס אִיז אָסוּר פַאר אַ תַּלְמִיד צוּ רוּפְן זַײן רֶבִּי'ן בַּײ זַײן נָאמֶען

וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.

and even not in his presence.

אוּן אַפִילוּ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי_הַשֵּׁם, נִישְׁט אִין זַײן אַנְוֶועזְנְהַײט.

וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַשֵּׁם פֶּלְאִי שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵעַ יֵדַע שֶׁהוּא פְּלוֹנִי.

And this applies that it is an unusual name, so that all who hear it will know that he is so-and-so.

אוּן דָאס מֵײנְט נָאר אַז עֶס אִיז אַן אוּמְגֶעוִוײנְלֶעכֶער נָאמֶען וָואס אִיז זֶעלְטְן, אַז יֶעדֶער וָואס הֶערט עֶס וֶועט וִויסְן אַז דָאס אִיז פְּלוֹנִי, דֶער סְפֶּעצִיפִישֶׁער רֶבִּי.

וְלֹא יַזְכִּיר שְׁמוֹ בְּפָנָיו

And he shall not mention his name in his presence,

אוּן עֶר טָאר נִישְׁט דֶערְמָאנֶען זַײן נָאמֶען פַאר אִים,

וַאֲפִלּוּ לִקְרוֹת לַאֲחֵרִים שֶׁשְּׁמָם כְּשֵׁם רַבּוֹ

and even to call others whose name is like the name of his teacher,

אוּן אַפִילוּ צוּ רוּפְן אַנְדֶערֶע מֶענְטְשְׁן וָואס זֵײעֶר נָאמֶען אִיז אַזוֹי וִוי דֶער נָאמֶען פוּן זַײן רֶבִּי'ן טָאר עֶר נִישְׁט רוּפְן בַּײ זֵײעֶר נָאמֶען אִין זַײן אַנְוֶועזְנְהַײט,

כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בְּשֵׁם אָבִיו.

in the manner that he does with the name of his father.

אַזוֹי וִוי דֶער דִין אִיז מִיט'ן נָאמֶען פוּן זַײן פָאטֶער.

אֶלָּא יְשַׁנֶּה אֶת שְׁמָם

Rather, he shall change — their name,

נָאר עֶר דַארְף עֶנְדֶערְן זֵײעֶר נָאמֶען וֶוען עֶר רוּפְט זֵײ פַאר אִים,

אֲפִלּוּ לְאַחַר מוֹתָם.

even after their death.

אַפִילוּ נָאךְ זֵײעֶר טוֹיט.

וְלֹא יִתֵּן שָׁלוֹם לְרַבּוֹ אוֹ יַחֲזִיר לוֹ שָׁלוֹם

And he shall not give greeting to his teacher, or return to him greeting,

אוּן עֶר טָאר נִישְׁט גֶעבְן שָׁלוֹם פַאר זַײן רֶבִּי'ן, אָדֶער אִים אָפְגֶעבְן שָׁלוֹם צוּרִיק,

כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתְנִים לְרֵעִים וּמַחֲזִירִים זֶה לָזֶה.

in the manner that they give to friends and return, this one to that one.

אַזוֹי וִוי מֶען גִיט פַאר חֲבֵרִים אוּן מֶען קֶערט אוּם אֵײנֶער פַאר'ן צְוֵוײטְן אוֹיף אַ גְלַײכְן אָפְן.

אֶלָּא שׁוֹחֶה לְפָנָיו וְאוֹמֵר לוֹ בְּיִרְאָה וְכָבוֹד

Rather, he bows before him and says to him with awe and respect,

נָאר עֶר בֵײגְט זִיךְ פַאר אִים אוּן זָאגְט אִים מִיט מוֹרָא אוּן כָּבוֹד:

שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי.

"Peace be upon you, my teacher."

"שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי" (שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַײן רֶבִּי).

וְאִם נָתַן לוֹ רַבּוֹ שָׁלוֹם

And if his teacher gave greeting to him,

אוּן אוֹיב זַײן רֶבִּי הָאט אִים גֶעגֶעבְן שָׁלוֹם עֶרְשְׁט,

יַחֲזִיר לוֹ שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי:

he shall return to him, "Peace be upon you, my teacher and my master."

זָאל עֶר אִים עֶנְטְפֶרְן: "שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי" (שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַײן רֶבִּי אוּן מַײן מוֹרֶה דֶּרֶךְ).

וְכֵן לֹא יַחֲלֹץ תְּפִלָּיו לִפְנֵי רַבּוֹ.

And so, a student should not remove his tefillin before his teacher because doing so is a display of disrespect, as if he is making himself comfortable in his presence.

אוּן אַזוֹי אוֹיך טאָר אַ תּלמיד נִישט אוֹיסטאָן זַיינֶע תּפִילִין פֿאַר זַיין רֶבּי'ן וַוייל דאָס וַוייזט אַ זִלזוּל, וִוי עֶר מַאכט זִיך בּאַקװֶעם אִין זַיין אָנװֶעזנְהַײט.

וְלֹא יָסֵב אֶלָּא יוֹשֵׁב כְּיוֹשֵׁב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

And he should not recline in his teacher's presence, unless he sits like one who sits before the king, with awe and trepidation.

אוּן עֶר טאָר נִישט אָנשפּאָרן פֿאַר זַיין רֶבּי'ן, נאָר עֶר דאַרף זִיצן וִוי אֵײנֶער װאָס זִיצט פֿאַר אַ מֶלֶך, מִיט מוֹרָא אוּן צִיטֶער.

וְלֹא יִתְפַּלֵּל לֹא לִפְנֵי רַבּוֹ וְלֹא לְאַחַר רַבּוֹ וְלֹא בְּצַד רַבּוֹ.

And he should not pray the Shemoneh Esrei not before his teacher, and not behind his teacher, and not at the side of his teacher, as this appears as if he is setting up a separate authority or acting with arrogance.

אוּן עֶר טאָר נִישט דאַװֶענֶען שמונה עשרה נִישט פֿאַר זַיין רֶבּי'ן, אוּן נִישט הִינטֶער זַיין רֶבּי'ן, אוּן נִישט אִין דֶער זַײט פֿוּן זַיין רֶבּי'ן, וַוייל דאָס זֶעט אוֹיס וִוי עֶר שטֶעלט אוֹיף אַ בּאַזוּנדֶערֶע אוֹיטאָרִיטֶעט אָדֶער פִֿירט זִיך אוֹיף מִיט גַאֲוָה.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאָסוּר לוֹ לְהַלֵּךְ בְּצִדּוֹ.

And there is no need to say that it is forbidden for him to walk at his side, as this looks like he is making himself equal to his teacher.

אוּן עֶס פֶֿעלט נִישט אוֹיף צוּ זאָגְן אַז עֶס אִיז אִים אָסוּר צוּ גֵײן אִין זַײן זַײט, וַוייל דאָס זֶעט אוֹיס וִוי עֶר גְלַײכט זִיך צוּ צוּ זַיין רֶבּי'ן.

אֶלָּא יִתְרַחֵק לְאַחַר רַבּוֹ וְלֹא יְהֵא מְכַוֵּן כְּנֶגֶד אֲחוֹרָיו וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל.

Rather, he should distance himself behind his teacher, and he should not be aligned directly behind him, and after that he should pray.

נאָר עֶר דאַרף זִיך דֶערװַײטֶערְן הִינטֶער זַיין רֶבּי'ן, אוּן עֶר זאָל נִישט שטֵײן פֿוּנקטלִיך קֶעגנְאִיבֶּער זַיין רוּקְן, אוּן נאָכדֶעם זאָל עֶר דאַװֶענֶען.

וְלֹא יִכָּנֵס עִם רַבּוֹ בַּמֶּרְחָץ.

And a student should not enter with his teacher into the bathhouse, because seeing his teacher undressed diminishes his awe of him.

אוּן אַ תּלמיד טאָר נִישט אַרַײנגֵײן מִיט זַיין רֶבּי'ן אִין מֶרְחָץ, וַוייל זֶען דֶעם רֶבּי'ן אָן קְלֵײדֶער פֿאַרמִינֶערט דִי מוֹרָא פֿוּן אִים.

וְלֹא יֵשֵׁב בִּמְקוֹם רַבּוֹ.

And he should not sit in the place of his teacher, even when the teacher is not there.

אוּן עֶר טאָר נִישט זִיצן אִין דֶעם אָרט פֿוּן זַיין רֶבּי'ן, אַפִילוּ װֶען דֶער רֶבּי אִיז נִישט דאָרט.

וְלֹא יַכְרִיעַ דְּבָרָיו בְּפָנָיו.

And when others are debating a halachic matter, he should not decide against his words in his presence, by saying that another opinion is more correct than his teacher's.

אוּן װֶען אַנדֶערֶע דִיסקוטִירְן אַ הֲלָכָה, טאָר עֶר נִישט מַכְרִיעַ זַײן זַײנֶע װֶערטֶער פֿאַר אִים, דוּרך זאָגְן אַז אַן אַנדֶערֶע מֵײנוּנג אִיז מֶער רִיכטִיג וִוי זַיין רֶבּי'נס.

וְלֹא יִסְתֹּר אֶת דְּבָרָיו.

And he should not contradict his words by arguing with him directly.

אוּן עֶר טאָר נִישט אָפּפֿרֶעגְן זַײן װאָרט דוּרך זִיך דִינגֶען מִיט אִים דִירֶעקט.

וְלֹא יֵשֵׁב לְפָנָיו עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ שֵׁב.

And he should not sit before him until the teacher says to him, "Sit."

אוּן עֶר טאָר נִישט זִיצן פֿאַר אִים בִּיז דֶער רֶבּי זאָגט אִים "זִיץ".

וְלֹא יַעֲמֹד מִלְּפָנָיו עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ עֲמֹד אוֹ עַד שֶׁיִּטּל רְשׁוּת לַעֲמֹד.

And he should not stand up from before him until the teacher says to him, "Stand," or until he takes permission to stand.

אוּן עֶר טאָר נִישט אוֹיפֿשטֵײן פֿוּן פֿאַר אִים בִּיז דֶער רֶבּי זאָגט אִים "שטֵײ אוֹיף", אָדֶער בִּיז עֶר נֶעמט רְשׁוּת אוֹיפֿצוּשטֵײן.

וּכְשֶׁיִּפָּטֵר מֵרַבּוֹ לֹא יַחֲזֹר לוֹ לַאֲחוֹרָיו

And when he departs from his teacher, he should not turn his back to him to walk away,

אוּן װֶען עֶר געֶזֶעגנט זִיך פֿוּן זַיין רֶבּי'ן, טאָר עֶר זִיך נִישט אוֹיסדרֵײעֶן מִיט זַיין רוּקְן צוּ אִים כּדֵי אָװֶעקצוּגֵײן,

אֶלָּא נִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו וּפָנָיו כְּנֶגֶד פָּנָיו:

rather, he backs away backwards, walking in reverse, and his face remains facing his face until he is out of sight.

נאָר עֶר טרֶעט אָפּ צוּרִיקצװֶעגס, גֵײעֶנדִיג פֿאָרקֶערט, אוּן זַײן פָּנִים בּלַײבט קֶעגנְאִיבֶּער זַײן פָּנִים בִּיז עֶר אִיז שׁוֹין נִישט אִין זֶעװַײטנס.

וְחַיָּב לַעֲמֹד מִפְּנֵי רַבּוֹ

And a student is obligated to stand before his teacher

אוּן אַ תַּלְמִיד אִיז מְחוּיָב אוֹיפְצוּשְׁטֵיין פַאר זַײן רֶבִּי'ן

מִשֶּׁיִּרְאֶנּוּ מֵרָחוֹק מְלֹא עֵינָיו

from when he sees him from afar, as soon as he is within the fullness of his eyes' sight,

פוּן וֶוען עֶר זֶעט אִים פוּן דֶערְוַוײטְנְס, וִוי נָאר עֶר אִיז אִין זַײן פוּלְן בְּלִיק פוּן דִי אוֹיגְן,

עַד שֶׁיִּתְכַּסֶּה מִמֶּנּוּ

and he must remain standing until the teacher is hidden from him

אוּן עֶר מוּז בְּלַײבְן שְׁטֵיין בִּיז דֶער רֶבִּי וֶוערְט פַארְדֶעקְט פוּן אִים

וְלֹא יִרְאֶה קוֹמָתוֹ

and the student no longer sees his stature,

אוּן דֶער תַּלְמִיד זֶעט מֶער נִישְׁט זַײן גֶעשְׁטַאלְט,

וְאַחַר כָּךְ יֵשֵׁב.

and after that, he may sit down.

אוּן נָאכְדֶעם מֶעג עֶר זִיךְ זֶעצְן.

וְחַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל:

And a person is obligated to greet the face of his teacher on the festival.

אוּן אַ מֶענְטְשׁ אִיז מְחוּיָב מְקַבֵּל פָּנִים צוּ זַײן זַײן רֶבִּי'ן יוֹם טוֹב.

אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לְתַלְמִיד בִּפְנֵי רַבּוֹ

We do not accord honor to a student in the presence of his teacher

מֶען גִיט נִישְׁט אָפּ קֵײן כָּבוֹד פַאר אַ תַּלְמִיד פַארְן פָּנִים פוּן זַײן רֶבִּי'ן

אֶלָּא אִם כֵּן דֶּרֶךְ רַבּוֹ לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד.

unless it is the way of his teacher to accord him honor.

אַחוּץ אױב עֶס אִיז דֶער וֶועג פוּן זַײן רֶבִּי'ן אָפְּצוּגֶעבְן אִים כָּבוֹד.

וְכָל הַמְּלָאכוֹת שֶׁהָעֶבֶד עוֹשֶׂה לְרַבּוֹ

And all the tasks that a servant does for his master,

אוּן אַלֶע מְלָאכוֹת וָואס אַ קְנֶעכְט טוּט פַאר זַײן הַאר,

תַּלְמִיד עוֹשֶׂה לְרַבּוֹ.

a student does for his teacher.

טוּט אַ תַּלְמִיד פַאר זַײן רֶבִּי'ן.

וְאִם הָיָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ

And if he was in a place where they do not know him,

אוּן אױב עֶר אִיז גֶעוֶוען אִין אַ אָרְט וָואוּ מֶען קֶענְט אִים נִישְׁט,

וְלֹא הָיוּ לוֹ תְּפִלִּין

and there were not to him tefillin on his arm and head to show he is a free Jewish man,

אוּן עֶר הָאט נִישְׁט גֶעהַאט קֵײן תְּפִלִּין אױף זַײן הַאנְט אוּן קָאפּ צוּ וַוײזְן אַז עֶר אִיז אַ פְרַײעֶר אִיד,

וְחָשׁ שֶׁמָּא יֹאמְרוּ עֶבֶד הוּא

and he feared lest they will say, "A servant he is,"

אוּן עֶר הָאט מוֹרָא גֶעהַאט טָאמֶער וֶועט מֶען זָאגְן "אַ קְנֶעכְט אִיז עֶר",

אֵינוֹ נוֹעֵל לוֹ מִנְעָלוֹ וְאֵינוֹ חוֹלְצוֹ.

he does not put on for him his shoe and he does not remove it.

טוּט עֶר אִים נִישְׁט אָן זַײן שִׁיךְ אוּן עֶר נֶעמְט עֶס אִים נִישְׁט אױס.

וְכָל הַמוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ

And anyone who prevents his student from serving him

אוּן וֶוער עֶס הַאלְט אָפּ זַײן תַּלְמִיד פוּן אִים דִינֶען

מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד

prevents from him kindness

הַאלְט אָפּ פוּן אִים חֶסֶד

וּפוֹרֵק מִמֶּנּוּ יִרְאַת שָׁמַיִם.

and removes from him fear of Heaven.

אוּן נֶעמְט אַרָאפּ פוּן אִים יִרְאַת שָׁמַיִם.

וְכָל תַּלְמִיד שֶׁמְּזַלְזֵל דָּבָר מִכָּל כְּבוֹד רַבּוֹ

And any student who treats lightly a matter of any of the honor of his teacher

אוּן יֶעדֶער תַּלְמִיד וָואס פַארְאַכְט אַ זַאךְ פוּן סַײ וֶועלְכֶע כָּבוֹד פוּן זַײן רֶבִּי'ן

גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל:

causes the Divine Presence to depart from Israel.

בְּרֶענְגְט אַז דִי שְׁכִינָה זָאל זִיךְ אָפְּטוּן פוּן אִידְן.

רָאָה רַבּוֹ עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה

If he saw his teacher transgressing against the words of the Torah,

אויב עֶר הָאט גֶעזֶען זַײן רֶבִּי'ן עוֹבֵר זַײן אויף דִי וֶוערְטֶער פוּן דֶער תּוֹרָה,

אוֹמֵר לוֹ לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ כָּךְ וְכָךְ.

he should not rebuke him sharply, but rather say to him, "You taught us, our teacher, thus and thus."

זָאל עֶר אִים נִישְׁט שָׁארְף מוּסַר'ן, נָאר זָאגְן צוּ אִים: "אַזוֹי אוּן אַזוֹי הָאט אִיר אוּנְז גֶעלֶערְנְט, אוּנְזֶער רֶבִּי."

וְכָל זְמַן שֶׁמַּזְכִּיר שְׁמוּעָה בְּפָנָיו

And any time that he mentions a teaching in his presence,

אוּן יֶעדֶעס מָאל וָואס עֶר דֶערְמָאנְט אַ שְׁמוּעָה פַאר זַײן פָּנִים,

אוֹמֵר לוֹ כָּךְ לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ.

he should say to him, "Thus you taught us, our teacher."

זָאל עֶר אִים זָאגְן: "אַזוֹי הָאט אִיר אוּנְז גֶעלֶערְנְט, אוּנְזֶער רֶבִּי."

וְאַל יֹאמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מֵרַבּוֹ

And let him not say a matter that he did not hear from his teacher as if he heard it from him,

אוּן עֶר זָאל נִישְׁט זָאגְן אַ זַאךְ וָואס עֶר הָאט נִישְׁט גֶעהֶערְט פוּן זַײן רֶבִּי'ן וִוי גְלַײךְ עֶר הָאט עֶס גֶעהֶערְט פוּן אִים,

עַד שֶׁיַּזְכִּיר שֵׁם אוֹמְרוֹ.

until he mentions the name of its actual author.

בִּיז עֶר דֶערְמָאנְט דֶעם נָאמֶען פוּן דֶעם וָואס הָאט עֶס בֶּאֱמֶת גֶעזָאגְט.

וּכְשֶׁיָּמוּת רַבּוֹ קוֹרֵעַ כָּל בְּגָדָיו

And when his teacher dies, he rends all his garments

אוּן וֶוען זַײן רֶבִּי שְׁטַארְבְט, רַײסְט עֶר קְרִיעָה אויף אַלֶע זַײנֶע קְלֵײדֶער

עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ

until he reveals his heart,

בִּיז עֶר אַנְטְבְּלוֹיזְט זַײן הַארְץ,

וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם.

and he does not mend them with a proper sewing forever.

אוּן עֶר טָאר עֶס קֵײנְמָאל נִישְׁט צוּרִיקְצוּהֶעפְטְן מִיט אַ גֶעהֶערִיגְן נַײט לְדוֹרוֹת.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּרַבּוֹ מֻבְהָק

In what words are these said? Regarding his outstanding teacher,

אִין וָואס פַאר אַ פַאל זֶענֶען דִי דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּײ זַײן רַב מוּבְהָק,

שֶׁלָּמַד מִמֶּנּוּ רֹב חָכְמָתוֹ.

whom he learned from him the majority of his wisdom.

וָואס עֶר הָאט גֶעלֶערְנְט פוּן אִים דֶעם רוֹב פוּן זַײן חָכְמָה.

אֲבָל אִם לֹא לָמַד מִמֶּנּוּ רֹב חָכְמָתוֹ

But if he did not learn from him the majority of his wisdom,

אָבֶּער אויב עֶר הָאט נִישְׁט גֶעלֶערְנְט פוּן אִים דֶעם רוֹב פוּן זַײן חָכְמָה,

הֲרֵי זֶה תַּלְמִיד חָבֵר

behold, this is considered a student-colleague,

אִיז עֶר פַארְרֶעכְנְט וִוי אַ תַּלְמִיד חָבֵר,

וְאֵינוֹ חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים.

and he is not obligated in his honor in all these things.

אוּן עֶר אִיז נִישְׁט מְחוּיָב אִין זַײן כָּבוֹד מִיט אַלֶע דִי דָאזִיגֶע זַאכְן.

אֲבָל עוֹמֵד מִלְּפָנָיו

But he still stands before him

אָבֶּער עֶר דַארְף דָאךְ אויפְשְׁטֵײן פַאר אִים,

וְקוֹרֵעַ עָלָיו כְּשֵׁם שֶׁהוּא קוֹרֵעַ עַל כָּל הַמֵּתִים שֶׁהוּא מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם.

and rends over him just as he rends over all the dead whom he mourns over them.

אוּן רַײסְט קְרִיעָה אויף אִים פוּנְקְט וִוי עֶר רַײסְט אויף אַלֶע מֵתִים וָואס עֶר טְרוֹיֶערְט אויף זֵײ.

אֲפִלּוּ לֹא לָמַד מִמֶּנּוּ אֶלָּא דָּבָר אֶחָד

Even if he did not learn from him except one matter,

אֲפִילוּ אויב עֶר הָאט נִישְׁט גֶעלֶערְנְט פוּן אִים נָאר אֵײן אֵײנְצִיגֶע זַאךְ,

בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל

whether small or great,

אֲפִילוּ אַ קְלֵײנֶע אָדֶער אַ גְרוֹיסֶע,

עוֹמֵד מִלְּפָנָיו וְקוֹרֵעַ עָלָיו:

he stands before him and rends over him.

שְׁטֵײט עֶר אויף פַאר אִים אוּן רַײסְט קְרִיעָה אויף אִים.

וְכָל תַּלְמִיד חָכָם

And every Torah scholar

אוּן יֶעדֶער תַּלְמִיד חָכָם

שֶׁדֵּעוֹתָיו מְכֻוָּנוֹת

whose character traits are proper

וָואס זַײנֶע מִדּוֹת זֶענֶען אוֹיסְגֶעהַאלְטְן

אֵינוֹ מְדַבֵּר

does not speak

רֶעדְט נִישְׁט

בִּפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה

in the presence of whoever is greater than him in wisdom,

פַאר אִים וָואס אִיז גְרֶעסֶער פוּן אִים אִין חָכְמָה,

אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָמַד מִמֶּנּוּ כְּלוּם:

even though he did not learn anything from him.

כָאטְשׁ עֶר הָאט גָארְנִישְׁט גֶעלֶערְנְט פוּן אִים.

הָרַב הַמֻּבְהָק שֶׁרָצָה לִמְחל עַל כְּבוֹדוֹ

The outstanding teacher who desired to forgo his honor

דֶער רַב הַמֻּבְהָק וָואס הָאט גֶעוָואלְט מוֹחֵל זַיין אוֹיף זַיין כָּבוֹד

בְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן

in all of these matters of respect or in one of them,

אִין אַלֶע דִי דָאזִיגֶע זַאכְן פוּן כָּבוֹד אָדֶער אִין איינֶע פוּן זֵיי,

לְכָל תַּלְמִידָיו אוֹ לְאֶחָד מֵהֶן

to all of his students or to one of them,

פַאר אַלֶע זַיינֶע תַּלְמִידִים אָדֶער פַאר איינֶעם פוּן זֵיי,

הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

the permission is in his hand to do so.

הָאט עֶר דִי רְשׁוּת דָאס צוּ טָאן.

וְאַף עַל פִּי שֶׁמָּחַל

And even though he forgave his honor,

אוּן אַפִילוּ אוֹיב עֶר הָאט מוֹחֵל גֶעוֶוען אוֹיף זַיין כָּבוֹד,

חַיָּב הַתַּלְמִיד לְהַדְּרוֹ

the student is still obligated to glorify him and show him respect,

אִיז דֶער תַּלְמִיד נָאךְ אַלְץ מְחוּיָּב אִים אָפְּצוּגֶעבְן כָּבוֹד אוּן אִים בַּאשַׁיינֶען,

וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁמָּחַל:

and even at the very time that he forgave it.

אוּן אַפִילוּ אִין דֶער אַלֵיין צַייט וָואס עֶר הָאט מוֹחֵל גֶעוֶוען דֶערוֹיף.

כְּשֵׁם שֶׁהַתַּלְמִידִים חַיָּבִין בִּכְבוֹד הָרַב

Just as the students are obligated in the honor of the teacher,

פּונקט ווי די תלמידים זענען מחויב אין דעם כבוד פון דעם רבי'ן,

כָּךְ הָרַב צָרִיךְ לְכַבֵּד אֶת תַּלְמִידָיו וּלְקָרְבָן.

so the teacher needs to honor — his students and to draw them close to Torah and mitzvos.

אַזױ דאַרף דער רבי מְכַבֵּד זײַן זײַנע תַּלְמִידִים אוּן זײ מְקָרֵב זײַן צוּ תּוֹרָה אוּן מִצְוֹת.

כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים

So said the Sages in the

אַזױ הָאָבְן דִּי חֲכָמִים גֶעזָאגְט אִין דֶער

משנה אבות ד יב "יְהִי כְּבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ".

Mishnah, Avos 4:12: "Let the honor of your student be as dear to you as your own."

מִשְׁנָה, אָבוֹת ד:יב: "יְהִי כְבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ" (זָאל דֶער כָּבוֹד פוּן דַּײן תַּלְמִיד זַײן אַזױ טַײעֶר בַּײ דִיר װִיא דַײן אֵײגֶענֶער).

וְצָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר בְּתַלְמִידָיו וּלְאָהֳבָם

And a person needs to be careful with his students and to love them,

אוּן אַ מֶענְטְשׁ דאַרף זַײן פָארְזִיכְטִיג מִיט זַײנֶע תַּלְמִידִים אוּן זײ לִיב הָאָבְן,

שֶׁהֵם הַבָּנִים הַמְהַנִּים לָעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא:

for they are the sons who bring pleasure and benefit to this world and to the World to Come.

װַײל זײ זֶענֶען דִּי קִינְדֶער װָאס בְּרֶענְגֶען הֲנָאָה אוּן נוּצְן צוּ דֶער װֶעלְט אוּן צוּ דֶער קוּמֶענְדִיגֶער װֶעלְט.

הַתַּלְמִידִים מוֹסִיפִין חָכְמַת הָרַב

The students increase the wisdom of the teacher

דִי תַּלְמִידִים פַארְמֶערְן דִּי חָכְמָה פוּנֶעם רֶבִּי'ן

וּמַרְחִיבִין לִבּוֹ.

and broaden his heart to understand and analyze deeper concepts.

אוּן בְּרֵייטֶערְן אוֹיס זַײן הַארְץ צוּ פַארְשְׁטֵיין אוּן טִיפֶער אַרַײנְצוּקְלֶערְן.

אָמְרוּ חֲכָמִים

The Sages said in the Gemara:

דִּי חֲכָמִים הָאבְּן גֶעזָאגְט אִין דֶער גְּמָרָא:

הַרְבֵּה חָכְמָה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי

Much wisdom I learned from my teachers,

פִיל חָכְמָה הָאבּ אִיךְ גֶעלֶערְנְט פוּן מַײנֶע רֶבִּי'ס,

וְיוֹתֵר מֵחֲבֵרַי

and more wisdom I learned from my colleagues,

אוּן נָאךְ מֶער חָכְמָה הָאבּ אִיךְ גֶעלֶערְנְט פוּן מַײנֶע חֲבֵרִים,

וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם.

and from my students I learned more than all of them.

אוּן פוּן מַײנֶע תַּלְמִידִים הָאבּ אִיךְ גֶעלֶערְנְט מֶער פוּן זֵײ אַלֶע.

וּכְשֵׁם שֶׁעֵץ קָטָן מַדְלִיק אֶת הַגָּדוֹל

And just as a small piece of wood ignites the large piece of wood when building a fire,

אוּן פוּנְקְט וִוי אַ קְלֵײן שְׁטִיקְל הָאלְץ צִינְדְט אָן דָאס גְרוֹיסֶע שְׁטִיקְל הָאלְץ בַּײם מַאכְן אַ פַײעֶר,

כָּךְ תַּלְמִיד קָטָן מְחַדֵּד הָרַב

so a small student sharpens the teacher

אַזוֹי אוֹיךְ אַ קְלֶענֶערֶער תַּלְמִיד שַׁארְפְט דֶעם רֶבִּי'ן

עַד שֶׁיּוֹצִיא מִמֶּנּוּ בִּשְׁאֵלוֹתָיו חָכְמָה מְפֹאָרָה:

until he brings out from him, with his questions, glorious wisdom that the teacher would not have reached on his own.

בִּיז עֶר בְּרֶענְגְט אַרוֹיס פוּן אִים, דוּרְךְ זַײנֶע קַשְׁיוֹת, אַ הֶערְלִיכֶע חָכְמָה וָואס דֶער רֶבִּי וָואלְט אַלֵײן נִישְׁט צוּגֶעקוּמֶען דֶערְצוּ.